ככה, חי לי את חיי

נהנית לקרוא את שירך המעניין -בו אתה מסביר - על חוסר הרצון  להאבק.

 שבת שלום ובשורות טובות

מווסת את ימיך ולילותיך, תהייה בריא , שיר מקסים, שבת שלום

הגיל מלמד אותך דבר נפלא-להיות גמיש יותר, לא להתרגז יתר על המידה. עתה, אתה מחפש את הרוגע יותר מכל. 

.

להגמיש אֶת התרנים - וואלה רעיון. 

קצת שקט נפשי. טוב לבריאוּת. 

:))

תודה רבה ושבת שלום, גדי יקר. 

רבקה

---

לְפֶתַע מִתְבָּרֵר

שֶׁהַכֹּל הֶבֶל הֲבָלִים

כָּךְ אָמַר קֹהֶלֶת

וְאַתָּה מְחַפֵּשׂ עַכְשָׁו

אֶת שַׁלְוַת הַנֶּפֶשׁ

בְּלִי מַאֲבָקִים מְיֻתָּרִים

בְּלִי מִלְחָמוֹת

בְּלִי כְּעָסִים וּמְרִיבוֹת

וְלָדַעַת אֵיךְ לִחְיוֹת

בְּהַרְמוֹנְיָה 

עִם הַבְּרִיּוֹת.

שיר מקסים כתבת גדי היקר על התובנות שעולות ממרום גילנו, ועל הדרך בה צריך לחיות.

שבת שלום ומבורך

שמוליק

עוזב את המאבק,מחפש דרך עוקפת. לא מקפל דגלים רק מגמיש תרנים. חי את חייך.

גם במחשבה 

לחיות בשלום עם עצמך 

שבוע טוב