ביער נרקוד. 5. בנים-בנות. 1.

אוי, איזה דימוי עצמי נמוך ובטוח בטוח לא נכון. כנראה היית חכמה מכולן ובנים חששו מזה. 

מתוק השיר הזה והותיר בי צביטה קטנה בלב. 

<לב> גליתי יקירתי, <לב> תודה רבה-רבה לךְ! <לב>

....אבל אף בת מחברותייך לא תכתב שירים  יפים ומלאי השראה כמוך!

<לב> <חיוך> <לב>

<לב> <חיוך> <לב>

לחץ חברתי כבר מגיל ילדות פועל. להיות מחוזרת היתה ההוכחה ליופי חיצוני , בגיל הזה היופי הפנימי לא נחשב אצל הבנים, ועל כך בודאי כתבת ביומן האישי.

תודה רבקה יקרה על השיר המתאר מציאות נפוצה בקרב בנות ובנים בגיל ילדות ונערות .

סופ"ש נעים

שמוליק

<לב>

את צודקת לגמרי, אבל אל תקנאי (ברטרו) כי את לא הבשלת מספיק כשחברות שלך כבר הבשילו למגעים עם המין השני.

הכתיבה שלך תמיד היתה מפלט . 

התחברתי 

.

רחל יקרה, 

יומן בצד,

הכתיבה שלי מעולם לא הייתה מפלט עבורי. 

ומפלטים לא היו חסרים לי ... 

אבל זה סיפור ארוך, ואישי מאוד,

ולא כאן המקום לסיפור אישי מסוג זֶה. 

חוץ מזה: 

שמחתי מאוד-מאוד שהתחברתְּ. 

זֶה הכי משמעותי לי בסוג זֶה של טקסט אישי, שגם שוֹאֵף 

להיוֹת אָמָּנוּתִי. (צחוק בצד, טוב?)

תודה ענקית ומיוחדת לךְ. 

רבקה

---

<לב> <לב> <לב>

יַלְדוּתִי תֵּרָאֶה טְהוֹרָה לְעֻמַּת

יַלְדוּתָן (הַפָּתֶטִיּוּת בְְּרוּרָה לִי אֲבָל זֶה

מָה-זֶה-מְנַחֵם ...)

אכן, לך לא היה מחזר בילדותך לכן, בתחושה את מרגישה טהורה לעומת הבנות המחוזרות,

למרות שאת יודעת שזה כל כך פתטי לחשוב כך, אבל למי אכפת?? זה מנחם! 

ואוו זה נהדר רבקה יקרה ואהובה 

<לב> נכון ... <חיוך> <לב>

עם שירך 

שנות ילדותי 

הסתובבתי עם ערך עצמי נמוך 

במראה 

ושקעתי בספרים 

תודה לך אהובה

<לב> אַתְּ..? <לב> תודה רבה! <לב> חיבוק, אהובה. <לב>

או בניקוד אחר, טוהר הַנִּישוּק 

סתם, לפעמים הטינטן שבי כותב במקומי.

הזכרת לי את היומן של ילדותי ונעורי

אצלי הוא היה בשביל חמשבות והגיגים

לא ממש שפכתי את לבי לתוכו,

אולי רק לפעמים.

אהבתי את ילדותך הטהורה,

מול ילדותן

יופי של דימוי.

ואם היינו ילדות שגרות בשכנות

איך היינו מרכלות על כל הילדות....

<לב> הוֹ. <חיוך> סופסוף נגיעה בלב העניין. <חיוך> תודה ענקית, נוריתי יקירתי. <לב> חג שבועות שמח לךְ! <לב>