חומרים. קריאה. הבנת הנקרא

<לב> <לב> <לב> 

<לב> <לב> <לב>

נוגה, קולע - אשרי האיש שאת כתביו קוראים והקוראים פועלים להבנת כתביו ממש כשם שהם פועלים להבין את קולו ואת הבעות פניו. לא די בכך שיש לאיש קוראים, נדרש יותר מכך. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב קסום.

<לב> <לב> <לב>

לחקור להבין זה ממש נפלא ואשרי הסופר שכתביו נקראים שוב ושוב על מנת להבין, אני ממש אוהבת את זה , התרגשתי 

<לב> <לב> <לב>

את כזאת רבקה יקרה, אשרייך..

שבת שלום ומבורך

שמוליק

<לב> <לב> <לב> 

<לב> <לב> <לב>

ואת בראש המחנה!!!  

וזוהי מחמאה אמיתית רבקה יקרה

<לב> וואו. <לב> תודה רבה-רבה! <לב>

זו את 

ואשרינו כי את חברה לנו ולכתבנו  

אשה מיוחדת אמרתי? 

שבת טובה אהובה

<לב> הוֹ. <לב> אורנה אהובה, <לב> תודה רבה-רבה-רבה! <לב>

זה לא פשוט .

הבנת הנקרא. אשרי האיש וגם האישה שזכו לכך.

שהדרמטוגיה הכתובה שלהם.ן תקבל הבהרה עד לסאב טקסט.

מי זכה לכך ? רשי'? הארי'זל? 

שבת שלום

<לב> רחל אהובה, <לב> הם בעיקר פירשו אֶת הכתובים <לב> וההמשך הוא - לפענח אֶת פירושיהם לטובת דעוֹת דתיוֹת ... <לב> <חיוך> <לב>

ראשית נגעת בשקיפות שבתקשורת - גם זו שבעל פה. ברגע שהטקסט אותנטי הוא נוגע בקורא וגם נהיר לו. וכמה חשוב לנו הכותבים - שיבינו אותנו. 

<לב> גליתי יקירתי, <לב> תודה רבה-רבה לךְ על הבנת נקרא ישירה וכנה! <לב>

רבקה היקרה. יפה שוררת-

אם כך אשרייך, שירייך הנהדרים נקראים ומובנים.

אני מאד אוהבת את כתיבתך.

בזכות מילותייך הנהדרות-  ונזכרתי  במילותיו של דוד המלך:

  "שִׁיר, הַמַּעֲלוֹת:
אַשְׁרֵי, כָּל-יְרֵא יְהוָה--    הַהֹלֵךְ, בִּדְרָכָיו.
  יְגִיעַ כַּפֶּיךָ, כִּי תֹאכֵל;    אַשְׁרֶיךָ, וְטוֹב לָךְ..."

 [תהלים קכ"ח]

 שבת שלום ומבורך

 הרבה בריאות שמחה ואור.

 באהבה רבה

 אהובה.

<לב> אהובה יקרה, מורתי האהובה, <לב> תודה רבה-רבה לךְ! <לב> רק טוב לךְ! <לב>

אשרי האיש הזה,

הרי לא די לקרוא ולהגיד קראתי.

צריך גם לדעת להבין, לראות את הכותב שמאחרי המילים,

מיהו, מהם חלומותיו.

קראתי את דבריך רבקתי היקרה

ונזכרתי בדברים שכתב מאיר בטור שלו בעיתון, בבואו להספיד את א.ב. יהושוע.

הוא ציטט את השורה הראשונה מהרומן "המאהב";

"ואנחנו במלחמה האחרונה איבדנו מאהב."

משפט שמשאיר את הקורא עם תהייה, האם אני הוא חלק מהאנחנו

וגם ו' החיבור בתחילת המשטפ, בתחילת הספר...

זו דרך לקרוא באמת, לעצור לראות לחוש...

זה לא ברור מאליו.

תודה רבקתי על דבריך.

שבוע טוב.

<לב> נוריתי יקירתי, <לב> תודה  ע-נ-ק-י-ת  לךְ! <לב> ולא אוסיף, <לב> כי ריגשתְּ אותי מאוד-מאוד. <לב>