רכבת לחיפה

נוסע ברכבת  לחיפה 
מחשבות מתרוצצות
אצלי בראש
כנמלים באמצע קיץ
חרוצות לאסוף מעט 
פירורים של הוויה.

ברקע בחלון
ברקים מתעופפים 
אל על
בסערה של סוף החורף
או אולי תחילת אביב
כשובל של מטוסי סילון מחושמלים,

מקווה שאולי ,
זה יזרז את הנסיעה מעט
אך הרכבת מאספת
מותירה לי זמן
לכתוב.

לפתע רעם מהדהד 
את זגוגית החלון שלצדי
כמו בום על קולי 
של טבע מתפוצץ

ו משתלב היטב
עם פקיעת הזמן 
כמו כשמשורר או משוררת 
שאתה קורא בחשכה
הופך לדמות בשר ודם.

וגם אם עשן סיגריות
וניחוח אלכוהול
ממסך את החושים
יש משהו בהשתאות  
שממלא אותך שירה 
והרהורים