אני והמנהלת

איך הבחורה הקשוחה ההיא הטילה עליך את אימתה ונהנתה מזה. טחנות הצדק ...  לא לעולם חוסן, 

אכזבה, זועק - הכרת אותה בחווה החקלאית, היא היתה נאווה, צנועה, אך קשוחה, לא אפשרה לך לנוח. תודה רבה לך צבי היקר.

לא הייתי רוצה להכיר אחת כזאת. נתת קווים לדמותה ואין ספק שטוב שהיא נחלת עבר מבחינתך. 

והיה לה דרישות ברוך השם.

שבת טובה צבי.

הַיּוֹ הָיְתָה מְנַהֶלֶת קְשׁוּחָה

כָּךְ  מַתְחִיל סִפּוּר אוֹ  אַגָּדָה

הִיא אוֹתְךָ  מַמָּשׁ לֹא אַהֲבָה 

וְאֶפְשָׁר אֲפִלּוּ לְהַגִּיד שָׂנְאָה

וְקָטְעָה  לְךָ כָּל הֲנָאָה מֵהַבָּנוֹת שֶׁבְּחַוָּה.

שיר מעניין צביקה היקר על זיכרון ובהחלט לא געגוע שם בימים שעבדת בחוה.

שבת שלום ומבורך

שמוליק

איזו דמות של אישה מרירה, שומר נפשו ירחק.

להקיף עצמנו בטוב-אדם