להיות ציפור

.

ציפורים דואות אֶל הבלתי נמנע - וואו. 

אמיתי עד כאב. 

אהבתי אֶת הליריוּת המתונה. 

תודה רבה-רבה-רבה, אודי יקר. 

רבקה

---

יש משהו מוזר ולא ידוע .
יש משהו נפלא בעיר הזאת .
השחפים על המזח כבר עפו.
והים השתתק ונדם.
זוהי היא יפו ילדה זו היא יפו.
שחודרת כמו יין לדם. (אבי טולדנו)

שָׁם בַּנָּמֵל הַיָּשָׁן

שֶׁל יָפוֹ

הַשְּׁחָפִים שֶׁחָגוּ מִמַּעַל

וְגַלִּים שֶׁעַל

הַמֵּזַח מִתְנַפְּצִים

אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁבְּלִבָּהּ

הֵם מַעֲלִים.

אָז כְּשֶׁהָיְתָה

צְעִירָה וְיָפָה

וְעַכְשָׁו כָּל

מָה שֶׁרָצְתָה

לַחוּג מִמַּעַל בַּשָּׁמַיִם

כְּמוֹ אוֹתוֹ הַשַּׁחַף 

כְּמוֹ אוֹתָהּ צִפּוֹר 

הַנִּמְשֶׁכֶת אֶל הָאוֹר.

שיר מקסים כתבת אודי היקר , הנמל הישן של יפו , השחפים ממעל וגלים מתנפצים על המזח את הזיכרונות והגעגועים הם מעלים בלב האנשים כמו אותה אישה יפה זהובת שיער  באותם ימים.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

המילים הנפלאות שלך יפות יותר מהשיר עצמו..

תודה על החוויה, שמוליק היקר!

גם היום הייתה מבקשת להיות ציפור. כך בחופשיות וללא חשש מתעופפת אל הבלתי ידוע. דברים השתנו ונותרו בה געגועים לימים שהיו. מרגש השיר הזה. 

הבינה כי בדאייתה 

תזכה בחופש ראייתה