ערבייה במרפאה

בַּמִּרְפָּאָה הִיא יָשְׁבָה

כְּשֶׁרַגְלֶיהָ בָּאֲוִיר

לַהֲנִיחָם עַל הָרִצְפָּה

מַמָּשׁ לֹא יָכְלָה

רַק הַמַּבָּט אָמַר

הֵיכָן אֱלֹהֵי הָרַחֲמִים?

תודה דני היקר על התמונה שציירת במכחול מילותיך על האישה במרפאה ועל הרחמים.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

אני חשה את הרגישות שלך, היכולת להתבונן באחרים ולהרגיש את רגשותיהם. זה לא מובן מאליו כלל 

.

רחמים. 

אולי רגליה לא מגיעות לרצפה? הרי היא נמוכת קומה. 

תודה רבה-רבה, דני יקר. 

רבקה

---

בהחלט כך - רגליה לא מגיעות לרצפה והיא לא יכולה להניח אותם. תודה רבה לך רבקה היקרה, ערב קסום.

יפה ברחמיך 

כה אנושי, מחבר 

ההזדהות הזו רקמה אנושית אחת

דני יקר

שיר מרגש המוכיח שיש בך את מידת הרחמים

וזאת אחת המידות החשובות שקיימות  באדם

יום נעים דני יקר ורק טוב

ממני מרים