עָשָׁן. עָשָׁן.

לשאוב תחושות  מן העשן  הערפל עם אספקלריית חיים מעושנת.

אֵין עָשָׁן בְּלִי אֵשׁ

עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה

עָשָׁן סִיגַרְיָה

שֶׁמַּצִּיתָה אֶת הָאַהֲבָה

כְּשֶׁרוֹצִים לִרְאוֹת 

אֶת הַחַיִּים בְּוָרֹד..

תודה רבקה יקרה על השיר על משמעות ותפקיד הסיגריה לאנשים. אני אישית בורח מסיגריות כמו מאש.

יום טוב ומבורך בלי עישון

שמוליק

<חיוך> <לב>

הנאה רגעית 

וזמן מדוד כאורכה של סיגריה  

ספקטרום הזמן 

חיבוק אהובה

<לב>

מסך העשן הזה שאת מבקשת שיאפוף אותך, הוא סוג של עיוורון זמני. לא לחשוב על הזמן החולף ולא לראות בבירור דברים לעומק. יש בזה יתרון, ללא ספק. 

<לב> גליתי יקירתי, <לב> נכון ... <לב>

כביכול, משחק כזה שאנו משחקים בלגלגל החוצה עשן סיגריה מהפה,

אך למעשה העשן ההוא על פי שירך, הוא חיינו.

את מעבירה את חייך דרך טבעות עשן ומתפזרת על פי מדיד של חיי הסיגריה,

ועשן סופו להתפוגג

וחיינו סופם כעשן, אבל עד אז,

למי אכפת? כל זמן שאת רואה את החיים בוורוד דרך טבעות הסיגריה, הרי זה טוב.

השילוב הזה או ההשוואה הזו בין החיים לעשן הסיגריה, כל כך ממחיש את חיינו!

נהדר רבקה יקרה.   

<לב> יקי אהוב, <לב> <חיוך> <לב> ידעתי שאַתָּה תבין ... תודה!  <לב>

<גדי יקר, <לב> ידעתי שמישהו יזכיר אֶת העשן של מחנות ההשמדה ... <לב> תודה רבה לךָ! <לב>

מוכשרת

<לב>

כמו משך חייה של סיגריה את מודדת את החיים

רק אסיים את הסיגריה, אומר אהוב לאהובה,

ואז אנשק אותך...

החיים נמדדים כמשך טבעות העשן העולים מהסיגרייה

ולפעמים מתחבאים מאחרי מסך עשן.

כשהייתי ילדה קטנה,

אבא שלי היה מפריח טבעות עשן 

ואני הייתי משחילה אצבע, ואחריה את כל היד

עד שהטבעת התפוגגה...

תודה רבקתי שהעלית בי את הזיכרון הזה.,

רגע קסום שלי עם אבא שלי.

אני יודעת שזה בכלל לא קשור לשיר,

אבל אני יודעת שלפעמים את מרשה לי לגלוש למקומות אחרים.

.

נוריתי יקירתי, 

הנה, עכשיו מה שכתבתי שווה משהו ... 

תודה רבה-רבה-רבה לךְ על השיתוף!

חיבוק, נשיקה, אהבה רבה-רבה-רבה, 

שלךְ תמיד, 

רבקה

---