יצירות אחרונות
כְּמוֹ סַנְדָּלִים תַּנָכִיִּים (0 תגובות)
רבקה ירון /שירים -25/04/2024 17:33
ארבעה בנים (1 תגובות)
אילה בכור /שירים -25/04/2024 16:48
צבוע (5 תגובות)
גד רוטשטין /שירים -25/04/2024 10:39
הלילה לא נהיה מאושרים (1 תגובות)
לירון תמם /שירים -25/04/2024 08:12
בְּרֵאשִׁית הָיָה הַכֹּל (8 תגובות)
שמואל כהן /שירים -25/04/2024 04:40
THANK YOU MR.PRESIDENT (6 תגובות)
אודי גלבמן /שירים -25/04/2024 00:11
התהפוכות שלך (3 תגובות)
שיח אחר /שירים -24/04/2024 21:35
הו קֶרוֹל.. (5 תגובות)
צביקה רז /שירים -24/04/2024 20:57
אנומליה. מתוך ספרי דיו ודופמין (2 תגובות)
תומר קליין /שירים -24/04/2024 20:10
פסח על שום מה (13 תגובות)
אילה בכור /שירים -24/04/2024 16:44
סיפורים
תיקון הכרחי
ובכן, כשהייתי ילד מסוג המיוחד הזה – שלקיחת העניינים לידיי הייתה הדרך הטבעית ביותר – החלטתי לתקן שעון. אם תשאלו אותי למה הגעתי להחלטה הזו, לא אוכל לענות בצורה ברורה ומעמיקה. עשיתי זאת פשוט כי יכולתי וגם הייתי חייב. הייתי 'המתקן'. זה היה תפקידי בחיים – לתקן, להכין, לשפץ, לטפל. או כמו, למשל, להכין משקה לאחי הבכור. (אני מצטער שהוא הקיא, אבל איך יכולתי לדעת ששמן מכונות מתקלקל, כאשר מערבבים אותו עם מרטיני?) למה אתם לא אוהבים את הרעיון? בגלל המקום? אבל זה מקום נחמד. ומה, לשכוח הכול ובכל זאת להמשיך לעזור? להמשיך לתקן? שמישהו אחר יסתכן ויתקן. תגובות
גלי צבי-ויס
/
להחביא את החגורות בבית
/
27/07/2022 16:25
שמואל כהן
/
תמיד ידעתי
/
27/07/2022 20:29
רחלי ג.
/
הצחקת אותי , בעבר
/
28/07/2022 17:46
התחברותתגובתך נשמרה |