לב ונפש

זועק - תחושה לא טובה אופפת אותך מרוב געגועים. הלב לא יכול לתפור והוא חופר בה. תודה רבה לך יקי היקר, המשך יום קסום.

וְעַכְשָׁו -

לֵב וְנֶפֶשׁ

בּוֹכִים דִּמְעָה

יְתוֹמָה...

הַלֵּב וְהַנֶּפֶשׁ זוֹכְרִים

וּמִתְגַּעְגְּעִים לְיָמִים אֲחֵרִים

בָּהֶם חָשַׁבְתְּ שֶׁחֲלוֹמוֹת 

שֶׁל אַהֲבָה מִתְגַּשְּׁמִים..

עַכְשָׁו מַרְגִּישִׁים יְתוֹמִים

וּבוֹכִים..

שיר עוצמתי וכואב כתבת יקי היקר, הלב והנפש יחד מבינים, יחד כואבים ויחד חולמים.

וכשהם בוכים כולנו בוכים.

יום שלישי מבורך וחיבוק ממני

שמוליק

את הגעגוע הקרוע הפוצע את הנפש. ודמעה יתומה מעידה על הכאב הרב הזה.  שיר ממש מרגש. 

יקי יקיר לי

************

הכיצד יכול הלב 

להכיל את עומס הכאב

כאבני רחיים על מפתנו.

והגעגוע ...מכרסם בייתר שאת

והדמעה שבתווך מנשירה יתמות .....

ואוו יקי חבר יקר

שיר כואב

צובט בנשמה ...

יקי אהוב

***********

אין כמוני מאושרת מהמפגש המרגש

שחוויתי היום.

עונג גדול היה לנו לזכות בחיבוק אמיתי,

לשהות במחיצתך, לפטפט,

להדיח כלים ( בכייף ) 

לחוש אותך בגודל טיבעי

ואתה נראית נפלא ! 

חיבוקי לערב נעים ושקט

ולנתח בריאות רציני.

אוהבת אותך חבר

תמיד

עליזה.

היה לי ממש משמ כיף שבאתם!

החיבוק היה אנושי חם ואוהב.

החיוכים, השיחות, הצחוק, היה לי ממש תענוג! 

שמח שבאתם, עשיתם לי את היום!

המון תודה על הכול!

כמה עצב אתה נושא על 

כתפיך הדלות..??

מילים עדיין טמונות במסתור

ויושבות על תעוקת הלב

שגם הוא לא מסוגל לתפור.

ועכשיו לב ונפש חובקים דמעה

ואני מחבק אותך עם אותם

התחושות של היום.

תודה רבה רבה על האירוח..

המשך ערב נעים

מלב אוהב..

היה לי ממש ממש כיף שבאתם!

שמחתי לראות אתכם, לחבק, לעטוף לאהוב!

עשיתם לי את היום! 

תודה על הכול!

גם לנו היה אתמול יום מיוחד

לשהות במחיצתך אחרי תקופה כל-כך ארוכה.

תודה רבה רבה על האירוח.

יקיר יקר מאוד..!!!!!!!!!!

המשך יום קסום..

.

קשה לי להגיב לשיר הזה, יקי יקר, 

כי המחשבות והרגשוֹת שלי הולכים על אותו מסלול. 

אני רק יכולה לציין שמה שמציק גַּם לי, כנראה, הוא - 

מה שלא העזתי לבטא, מה שעדיין פצוע וקיים בתוכי. 

מה שלא העזתי לגעת בו מחשש לכאב רב יותר. 

תודה רבה-גדולה-מאוד על שירךָ, יקי אהוב, משורר יקר לי, 

וסליחה על גמגומיי. 

אתךָ, שלךָ, תמיד, 

רבקה

---

זה בסדר, אני מאוד מבין אותך ואת התחושות שלך, רבקה אהובה 

אֶת הַגַּעְגּוּעַ שֶׁנִּקְרַע,

הַלֵּב מְאַמֵּץ אֶל חֲדָרָיו.

וְאֶת הַזִּכָּרוֹן שֶׁנִּפְצַע,

חוֹבֶקֶת הַנֶּפֶשׁ עַל כָּל סוֹדוֹתָיו.

כתבת עצוב ורגיש ומהותי, הלב אכן חופן נשכחות והנפש רוטטת על הזכרונות

געגוע וכאב 

משא כבד 

יום מואר יקר