דברים של הלב

והיא כישות בפני עצמה המכתיבה לנו את התחושות כולן. קשה מאוד לנטרל את הישות השתלטנית

הזו, אבל אני מנסה ״לשוחח״ איתה ולהשקיט את יצר השליטה שבה. קשה מאוד, אבל לא אחת - מצליח לי! 

מקסים השיר שכתבת גליה יקרה, תמיד היה ויהיה מאבק בין הנפש והלב. אין תמיד היגיון במה שבאמת קורה אם אין סינכרון בין המוח ללב,

ואז בסוף זה מתפוצץ.

לפי חודשיים כתבתי גם אני שיר על הקשר בין המוח ללב , עכשיו אני מקדיש לך אותו.

סופ"ש נעים

שמוליק

מֵרֶגַע לֵדָתוֹ שֶׁל הָאָדָם/ש.כהן

מֵרֶגַע לֵדָתוֹ שֶׁל הָאָדָם

מִתְחוֹלֵל בּוֹ מַאֲבָק

בֵּין הָרֹאשׁ

שֶׁמְּבַקֵּשׁ לַחֲשֹׁב,

וּבֵין הַלֵּב

שֶׁרוֹצֶה רַק

לְהַרְגִּישׁ וְלֶאֱהֹב.

"תִּפְקַח אֶת הָעֵינַיִם

וְתַבִּיט סָבִיב"

כָּךְ מְצַוֵּה הָרֹאשׁ.

"תַּעֲצֹם אוֹתָן,

תַּחֲלֹם, תַּרְגִּישׁ"

אוֹמֵר  לוֹ אָז הַלֵּב.

הָאָדָם בְּתוֹךְ תּוֹכוֹ מֵבִין,

שֶׁצָּרִיךְ לָדַעַת לְהַבְחִין 

אַךְ גַּם לִהְיוֹת רָגִישׁ,

וּלְהָבִין שֶׁבַּמִּלְחָמָה

בֵּין הָרֹאשׁ לַלֵּב

יֵשׁ גַּם נִפְגָּעִים,

וְרַק הַנִּסָּיוֹן 

אוֹתוֹ צוֹבְרִים

עִם הַשָּׁנִים

יוֹדֵעַ לְשַׁלֵּב

בֵּין מְצִיאוּת לַחֲלוֹמוֹת,

וְהַכֹּל כְּדֵי לִמְנֹעַ

כְּאֵבִים וְאַכְזָבוֹת

מִכִּשְׁלוֹנוֹת אַךְ גַּם מֵאֲהָבוֹת.

23.6.22

ברגע שהכל נעשה כך 

הניצוץ נעלם 

החיים מתנהלים באופן שרירותי 

וחסר הלב

.

ברשותךְ, גליה יקרה, אני מרגישה צורך להרחיב אֶת התמונה. 

במידה מסוימת, אהיה "הסָנֵגוֹרִית מצד השטן. "  

ממה שקראתי, 

אני מבינה שמי שסיפרה על עצמה באופן גלוי היא לא ילדה 

בת שנתיים-שלוש-עד-בת-שש אלא אישה מבוגרת. 

אישה מבוגרת כבר יודעת, כבר למדה ש"דברים שבלב" 

זקוקים לפרטיוּת. 

אצל הנוצרים, פונים לכומר. 

בימינו פונים לאיש-מקצוע. 

מכל מקום: 

לא משתפים ברבים אֶת "הדברים שבלב" אלא פונים אֶל 

החבר הכי קרוב - או אֶל החברה הכי קרובה - ולא יותר. 

זֶה לֹא מה שקרה. 

מכיוון שאינני מכירה אֶת המשתתפים באופן אישי, ובוודאי:

אינני מכירה אֶת חברתךְ, עולות אצלי כמה תהייוֹת/שאלוֹת,

שתיים מהן די בסיסיוֹת: 

באיזו מידה היא מבוגרת נפשית; 

מה הייתה מטרת ההתפרצוּת בפני יותר מאשר אדם אחד. 

לגבי התהייה השנייה, אין קל מִזֶּה... 

אלפרד אדלר אמר משפט חכם ונכון: 

"על המטרוֹת אנחנו לְמֵדִים על פי התוצאוֹת. " 

ויש תוצאוֹת! 

חברתךְ קיבלה אֶת אהדתךְ-הזדהוּתךְ המלאה, 

אולי גם של בן-זוגהּ, 

ומצאה "אָשֵׁם" אָחֵר, לֹא היא: 

החָבֵר שֶׁלָּךְ... 

ובכן: 

זאת הייתה המטרה של חברתךְ כשפתחה אֶת לִבָּהּ בפני 

יוֹתֵר מאדם אחד: 

לזכוֹת באהדה ובהזדהוּת. 

מטרת המשנה שלה, או: השלמת מטרתָהּ: 

לתלוֹת אֶת האשם על צווארו של מישהו אחר. 

עכשיו, כשהתמונה רחבה יותר, תבדקי אַתְּ עִם עצמךְ מָה 

קָרָה. 

*

תוספת נדרשת, להבנה רחבה: 

ידוע וברור מה הסיכוּן כשפונים רַק אֶל אדם אחד: 

שאותו אדם אחד ישאל שאלות... אלא אִם הוא כומר-ודוי. 

אִם כי גם כומר-וידוי שואל: עליו לדעת הכול ע"מ לתת מענה 

מידתי לפונה, או עונש: כמה תפילוֹת צריך, וכד'.  

נראה לי שעכשיו תוכלי לבדוק טוב יותר מָה היה באמת. 

*

מאחלת לךְ רק טוב, גליה יקרה לי מאוד. 

שלךְ, 

רבקה

---

נכון לא הגבתי כפי שכתבת לצביקה,  אני בבית של צביקה ומעדיפה להגיב מביתי בנוחיות במחשב שלי בכובד ראש,  צביקה ואני שוחחנו רבות על תגובתך ודסקסנו בינינו את הסיטואציה שהייתה אז בפגישה. מיד אמרתי לצביקה שאני צריכה לענות לך במייל אישי. באהבה רבה גליה 

.

פתחתְּ אֶת הנושא כאן, באופן גלוי.

לפיכך, גם חילופי הדברים בינינו אמורים להיות גלויים.

קחי לךְ אֶת הזמן הדרוש לךְ, 

תגיבי כשתהיי בביתךְ, 

אבל - כאן.

זֶה המחיר של פתיחת "דברים של הלב" בַּרַבִּים.  

אותו מחיר שחברתךְ רצתה לִגְבּוֹת מצבי - כי צבי לֹא 

הזדהה אִתָּהּ. 

אגב, 

אַתְּ לֹא חייבת להמשיך אִתִּי אֶת הדיון. 

די לי (ולכל אחד, אני משערת) ב- "תודה רבה" כתגובה, 

כאישור על שקראת. 

רק טוב לךְ, גליה אהובה, 

ושבת שלום לךְ. 

רבקה

---

.

לא יודעת אִם שמתְּ לב לכך, אבל - 

כאן, באתר, נהגתְּ בדיוק-בדיוק כמו חברתךְ: 

העלית נושא רגיש ברבים, בידיעה (מודַעַת או לא) ש- 

אנשים בקבוצה נוטים להיות הכי טובים והכי מבינים 

והכי אכפתיים שיש.

(מבחינה מקצועית, זֶה נקרא "לחץ קבוצתי.")

עכשיו אֲנִי במעמד הָרָעָה, כמו צבי במצב המקורי, 

וְאַתְּ במעמד חברתךְ המניפולָטיבית. 

תראי עד לאן הגיעה המניפולציה של חברתךְ:

גם אַתְּ, כמוהָ, רוצָה לפתור אֶת הנושא במייל אישי/במסר אישי... 

שבת שלום, גליה יקרה, 

ורק טוב!

רבקה

---

רציתי להודות לך על תגובתייך לשיר ולא להיכנס להתדיינות. אבל, מאחר וכתבת תגובות כה מפורטות חשבתי לעצמי שלא הוגן שאפטור את תגובתי שלי אליך ב"תודה רבה" ולא כלום יותר.

אז ככה:

נכון שהשיר עלה  בעקבות תגובתי לצביקה לשירו "חסר חמלה" תגובתי זו הביאה אותי למחשבה לשיר שכתבתי בשם "דברים של הלב", השיר לא התכוון "ללחץ קבוצתי" וגם לא בקשתי אמפתיה, הבעתי את דעתי הלא מקצועית באופן גלוי על נושא זה, כל אחד יכול להגיב אם מקבל את דעתי או לא וזהו. 

באהבה וכבוד רב

גליה

.

זה בסדר גמור, גליה אהובה. 

אין סיבה להתדיין הלאה. 

תודה רבה-רבה לךְ על משובךְ כאן. 

מאחלת לך רק טוב, 

שלךְ, 

רבקה

---

באמת התחבטות קשה , אבל אנחנו יודעים שמה שצריך לקרות קורה אלא אם כן זה בלתי מתוכנן (בלת'מ) ואז יש סיבה. תמיד יש סיבה. בכללי. מה שקורה זה ברחמנות. כי היה צריך לקרות יותר כואב ופטרו אותנו עם זה. אז ההגיון מתפרץ ומחמיר עם הנפש והלב והופך את הכל למעמסה ומציף את המחשבות. לא לנו... כשהמצב קשה ... מכניסים ראש עמוק עד מתחת למערבולת ומקווים שיעבור כמו תמיד הכל עובר. שבת שלום יקרה שאת :)*