חיוך פה דמעה שם ...

אנחנו יודעים להביע רגשות , לא תמיד אהובות , לא תמיד מקובלות , ויש אוכלוסיות שכך אותנו מקבלות , ויש אחד שכל הזמן מביט לו ורושם ואותנו מקטלג ואף פעם  על אף אחד  מאיתנו לא  מדלג..

תודה רבקה יקרה על ההגיג עם הרבה חומר למחשבה, אני מתלבט בין ביבי לאלוהים..

יום רביעי מבורך

שמוליק

<לב> ג'ורג' אורוול, 1984 (רומן) <לב>

כל קשת הרגשות שאנו מוציאים מתוך עצמינו

הם אלה שיגדירו אותנו בעיני אחרים.

ואכן.

עינו של האח הגדול מחפשת את כל אלה.

במיוחד כאלה שהשתחרר אצלם הקוף והם לא נחמדים.

ועושים בריאליטי בושות , פאדיחות ו סרט אימים.

אוי כמה שזה טוב לרייטינג 

<חיוך>

<לב>

קוראת ומתענגת 

כמה חכמה יש כאן 

חיבוק

<לב> <חיבוק> <לב>

נוגה, זועק - בכל מקום מרושת במצלמות וכך עפ"י התבטאותינו ניתן לסווג אותם בהתאם להתבטאויות שלנו.

אוֹתָנוּ. אוֹתְךָ, גם. 

זו התחושה המצמררת מכל, הכל נצפה ונראה. גם התחושות הכי כמוסות שלנו.

לימים ללא דמע-אדם 

האם אנחנו נהפוך להיות נתינים של האח הגדול

ונתנהג לפי הוראותיו -

מתי לצחוק ומתי לבכות

הכל בהוראה מגבוה...

מפחיד שזה או טו טו פה

כמו שכתב ג'ורג' אורוול.

<לב> <לב> <לב>

ואני עמוק בתוכי להתבונן ידעתי, בונה חומות מפאת עיניהם של אחרים