נושאת אֶת ילדותי ...

עמוק ונוגע. טעם החלב בשפתיים לעולם ועד יקושר עם המקום והזמו והשעה 

ואף אם תצליח תרבות חדשה להקהות את המקור - לעולם ועד יהא זה הטעם הראשוני 

<לב>

נהדר רבקה

<לב>

אכן אותו טעם של בוץ ילדות שאין אותו הלאה, זכרונות כואבים של חוסר  אוהבת אותך, ערב נפלא 

<לב>

<לב>

שׁוּם דָּבָר לֹא יַחֲלִיף
אֶת טַעַם הַיַּלְדוּת
בָּאָרֶץ בָּהּ נוֹלַדְתְּ
לַמְרוֹת הַשָּׁנִים הָרַבּוֹת שֶׁחָלְפוּ
לַמְרוֹת שֶׁכָּאן נוֹלְדוּ יְלָדַיִךְ
וּנְכָדַיִךְ

אַךְ לַמְרוֹת הַכֹּל
כְּדַאי לִזְכֹּר
שֶׁכָּאן בָּנִית אֶת בֵּיתֵךְ
בָּאָרֶץ אֲבוֹתַיִךְ.

תודה רבקה יקרה על השיר שיש בו געגועים לתקופת הילדות בארץ בה נולדת.

סופ״ש נעים

שמוליק

<לב>

למרות ולמרות אֵין בָּהֶם הַטַּעַם שֶׁל הַבּוֹץ הָרִאשׁוֹן וְלֹא מַגָּעוֹ בְּעוֹרִי

מקסים ושבטובה

<לב>

במהותך את שם 

חוויות ראשוניות של מקום הולדתך 

עיתים גוברות על מספר השנים הרב 

שאת כאן 

שבת טובה אהובה

<לב>

קורע את הלב - למרות שאת כאן עשרות שנים, יש לך ילדים ונכדים, התנ"ך וההיסטוריה, את מרגישה ששורשיך כאן מעיק עליך. תודה רבה לך רבקה היקרה, שבת טובה, השנים לא עושות את שלהן.

<לב>

כמה חבל שאינך חשה מחוברת למרות השורשים שהיכית בארץ, והשייכות המקראית משולה לבוץ בעיניך וכלל לא מדברת אליך. 

<לב>

הכובד, בעיקר החברתי שבא כביכול מהחובה שאת חייבת להרגיש ששורייך הם כאן, במדינה אליה הגעת, קשה וכלל אינו מוצדק! וזאת למרות שילדייך ונכדייך נולדו כאן. 

באיזשהו מקום, הכית כאן שורשים,

אך לעולם לא תשכחי את הַטַּעַם שֶׁל הַבּוֹץ הָרִאשׁוֹן וְלֹא מַגָּעוֹ בְּעוֹרִי.

וואוו רבקה יקרה.. מדהים!! 

<לב>

השורה האחרונה מכה כברק

שורשים מתפתלים נסוגים וקרבים

מארץ הילדות הלא נשכחת-

לארץ הזו הקשה

ו...מגע הבוץ

שבת טובה

<לב>

אני אוהבת את האמת שבך- אותה את מעלה בשירייך הנהדרים-

 מאד מבינה לליבך

 אך אין יותר טוב מלחבר את זכרונות הילדות  מארץ מולדתך אל ארץ ישראל שלנו

ובה שורשי אבותינו

 כמה חלמנו על ארץ ישראל ואני מתפללת כל יום לבורא עולם :

שדברי הנביאים [דוגמת הנביא : מלאכי]

יתגשמו במהרה ובא לציון גואל.

 מאחלת לך: שבת של עונג ושמחה

 בריאות  והרבה  נחת ותמשיכי לכתוב את שירייך הנפלאים-בטוב ובנעימים- ובאריכות ימים.

 באהבה רבה

 ובברכה

שבת שלום ומבורך.

 אהובה..

<לב>

לא פשוט, ובעצם אי אפשר לנתק שורשים.

אני ראיתי את אמא שלי

היא כל חייה ניסתה להרגיש שייכת

באמת שייכת,

אבל תמיד היו אותם שורשים של הבית שהשאירה שם

ותמיד ערכה השוואות.

<לב> נוריתי יקירתי, <לב> הדגש הלֹא-מודגש מספיק לעיל הוא <לב> הדרישה להרגיש שורשים והשתייכוּת... <לב>

זהו היה המצב עם אמא שלי וחברותיה הפולניות,

לך יש את השורשים שלך ולי יש את השורשים שלי, ואת לא תשני את זה...

היא לא אמרה את זה אבל כך התנהגה.