שוקת

הָיִיתְ רוֹצָה לִחְיוֹת 

עַכְשָׁו אַחֶרֶת אֶת חַיַּיִךְ

בְּלִי בְּדִידוּת וּכְאֵב

רַק עִם לֵב אוֹהֵב,

וְרַק הַדְּמָעוֹת מַסְגִּירוֹת 

אֶת הַתְּחוּשׁוֹת.

אַתְּ מַבִּיטָה קָדִימָה

מְחַפֶּשֶׂת אֶת הָאוֹר

אַךְ גַּם מַבָּט 

שׁוֹלַחַת לְאָחוֹר

כְּמוֹ הָיִיתָ אָז 

אֵשֶׁת לוֹט,

וְעַל הָרְגָשׁוֹת

בַּלֵּב לִשְׁלֹט.

שיר עצוב ונוגה כתבת רחלי יקרה , וכל שנותר הוא לתת לך חיבוק גדול.

סופ"ש נעים

שמוליק

עצב וערגה חברו כאן לשיר

מחשבות אינספור ממלאות את לבך, אך הן בינך לבין עצמך. אין איש לשתף אותו בהן. תחושת הבדידות וההתמודדות לבד היא הזועקת מבין המילים.  

אני מאד רוצה לפגוש אותך הייתי שמחה שתבואי אליי אם יתאפשר לך ואם לא אז נתאם בהמשך. תודה רבה לך

קוראת מחשבות דרך

עיניים מבקשות מילים

שאינן

שבטובה

רחלי 

גמר חתימה טובה