רציתי לכתוב ...

<לב>

כמה שרצית לכתוב על שלומות וטוב ורוגע, צפות בך המחשבות של מלחמות על מתים. כאב גדול דווקא בימים אלה של יום הכיפורים. ולא בכדי כמובן. 

<לב>

רבקה יקרה גמר חתימה טובה

<לב>

והסוף יפה כל כך בין כסה לעשור

כֵּס הָרַחֲמִים נֶעֱלַם כְּלֹא הָיָה

חתימה טובה ושנה טובה

<לב>

חתימה טובה וצום קל רבקה יקרה

<לב>

בין כסה לעשור ימים של התלבטות.

האם לכתוב על שלום כשמסביבנו מלחמה? או האם לכתוב על אהבה  כשאנחנו מוקפים שינאה? ואיך אפשר את המתים לשכוח? 

בין כסה לעשור את כיסא הרחמים את לא מוצאת.

תודה רבקה יקרה על שיר עוצמתי ועל התלבטות הנפש בימים אלה בין כסה לעשור.

גמר חתימה טובה

שמוליק

<לב>

רצית מלב אל לב 

אך לא תמיד הלב ממול 

נוכח אישיותו ומעשיו 

מאפשר לך לנקות 

לכן בקשת הסליחה תהא 

ממך אלייך על כי לא ניתן תמיד לסלוח 

גמר חתימה טובה אהובה 

<לב>

אכן, כל ההפכים עולים מעלה מתוך רבצם כאשר רוצים בטוב. 

כתוב יפה ומלא הבנה על עולמינו הצר בכנמלה וחוסר היכולת האנושים לראות רק טוב. 

<לב>

<לב>

רבקתי היקרה,

אין לך מה לחפש, הוא איננו.

לא בימים רגילים ולא בימים נבחרים -

ימים של בין כסה לעשור...

אגלה לך סוד, גם אני חיפשתי אותו

וגם אני לא מצאתי

לא מצאתי רחמים וגם לא סליחה...

ואפילו התקווה לא ממש הייתה שם.

צר לי יקירתי

רציתי לכתוב לך משהו יפה,

אבל אם אפרסם את השיר שכתבתי (עדיין מתלבטת )

אז תביני באיזה מצב רוח אני בימים אלו.

אבל

חיבוק נשיקה ואהבה שאני שולחת,

הם משוחררים מכל מחשבות 

הם האמת 

הם אמתיים.

<לב> נוריתי יקירתי, <לב> זֹאת התגובה שלךְ שקראתי לפני שפרסמתְּ אֶת שירךְ, "סליחות" , <לב> וזאת ההזדמנוּת שלי להודות לךְ שוב עליו. <לב> חיבוק חזק לךְ. <לב>