סְלִיחוֹת

אלוהים שלי, רציתי שתדע
חלום שחלמתי בלילה במיטה
ובחלום ראיתי מלאך
משמיים בא אלי ואמר לי כך
באתי משמיים, עברתי נדודים
לשאת ברכת שלום לכל הילדים
לשאת ברכת שלום לכל הילדים

וכשהתעוררתי נזכרתי בחלום
ויצאתי לחפש מעט שלום
ולא היה מלאך ולא היה שלום
הוא מזמן הלך ואני עם החלום (עוזי חיטמן)

מֵאֱלֹהִים שֶׁלְּךָ אַתְּ סְלִיחָה מְבַקֶּשֶׁת,

שָׁם מוּל הַהֵיכָל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת

אַתְּ מְצַפָּהּ שֶׁהוּא מֵהַשָּׁמַיִם יֵרֵד 

וִיבַקֵּשׁ מִמְּךָ סְלִיחָה וְאֶת נַפְשְׁךָ יְעוֹדֵד

כִּי אֶת הָאָסוֹן הַגָּדוֹל שֶׁלְּךָ אַתְּ עֲדַיִן זוֹכֶרֶת.

שיר קשה וכואב כתבת נורית היקרה והסיבה מובנת. אני מאמין שאסונות גורמים בני אדם לבני אדם , וגם אלוהים לא יכול להציל אותם.

סופ"ש נעים וחג שמח

שמוליק

שמוליק ידידי,

כנראה שקצת קשה היה לך שירי

ולא ירדת לסוף מילותי,

אז שלחת לי את שירו המקסים של עוזי חיטמן -

שיר יפה, אבל זה לא האלוהים שלי.

ואם תקרא את השורה האחרונה בשירי

תגלה שאני לא מבקשת סליחה

שם כתבתי בפרוש - אל תצפה ממני לסליחה.

אם יש אלוהים, אז אני מצפה שהוא יבקש סליחה ממני.

אבל זה בסדר, אני יודעת שזה שיר קשה,

לא קל לקבל אותו

ובהתחלה קצת חששתי לפרסם אותו.

אני בהחלט ירדתי לסוף דעתך והבנתי את השיר הקשה הזה

ולראיה כתבתי לך:

אַתְּ מְצַפָּהּ שֶׁהוּא מֵהַשָּׁמַיִם יֵרֵד 

וִיבַקֵּשׁ מִמְּךָ סְלִיחָה וְאֶת נַפְשְׁךָ יְעוֹדֵד

כִּי אֶת הָאָסוֹן הַגָּדוֹל שֶׁלְּךָ אַתְּ עֲדַיִן זוֹכֶרֶת.

אני רק מאמין שאסונות אישיים או לאומיים אינם נגרמים ע"י אלוהים אלא ע"י אנשים  ויש מקרים בהם לא ניתן לסלוח ולשכוח והמבין יבין.

אבל בהחלט אפשר להבין את אלה המפנים אצבע מאשימה כלפי אלוהים כי הוא לדעתם זה שיכול היה לשנות את פני המציאות הכואבת והקשה.

בברכה

שמוליק

תודה שמוליק על דבריך.

כל אחד רואה את האלוהים דרך עיניו שלו

ואני, אני לא מאמינה שהישות הזו שקוראים לה אלוהים באמת קיימת

אני מאמינה בקיומה של היהדות ושמירה על המצוות (זה מה שאני מקיימת)

אבל אני מבינה את אלו שמאמינים בקיומו. ואיש באמונתו יחיה.

 ואם כבר מדברים עליו, הרי שהוא בעצם נוטר ונוקם יותר מאשר אב הרחמים.

הרי בחטא העגל, לולא משה לא היה עם ישראל.

הוא רצה להשמיד את כולם ומשה עצר בעדו...

אבל לא ניכנס לזה עכשיו.

שוב תודה על דבריך.

האובדן הוא העובר מול עיניך עתה ביום הכיפורים הזה. סבים וסבתות, ואח יקר שלעולם לא ישוב. אז מי כאן צריך לבקש סליחה?

שאלה התלויה באוויר. נרעדת. זועמת. כואבת.

ואני כואבת אתך כל כך! 

תודה על ההבנה,

תודה על קבלת המילים, למרות ההתרסה שבהן

תודה שאת אתי...

זה לא פשוט, את הרי יודעת שחששתי לפרסם

בדיאבד, לפי דברי החברים, אני שמחה שהעלתי את השיר.

תודה על ההבנה

תודה על הקבלה של הדברים.

אני יודעת שזה לא פשוט.

אל אלוהים 

ואם אכן אתה שם 

למה אתה לוקח? 

ולוקח? 

הרי נתת וכל זאת בשביל לקחת 

ואין בך סליחה 

חיבוק לך יקרה

וואו, אורנה יקרה

תודה

תודה על המילים המבינות

תודה על החיבוק.

זו אמירה ממש בעלת עצמה ואישיות , אהבתי מכל הלב 

יש כאן תעוזה ובגרות 

מעריכה מאד את מילותיך 

האמת היא שבהתחלה קצת חששתי לפרסם

אבל אחר כך חשבתי

זו אני

אלו מילים שלי

אז למה שאסתיר אותן.

תודה על דבריך ועל ההבנה.

המון תודה יקי.

חושבת עליך ומחזקת אותך באבלך.

זועק, קריאת תיגר, מבטא כעס - את לא צריכה לבקש מאלוהים סליחה, הוא זה שצריך לבקש ממך סליחה, ומכיוון שהוא לא ביקש ממני סליחה, את לא מבקשת ממנו. תודה רבה לך נורית היקרה, המשך יום קסום, לא צריך לבקש סליחה מאלוהים על כל הדברים המרושעים שהוא לא מנע לאורך כל ההיסטוריה בעולם.

תודה שהבנת בדיוק את מה שכתבתי

תודה על ההתייחסות שלך.

.

הוֹ. 

אומרים "בשרו נעשה חידודין חידודין" אבל אני לא בטוחה שזֶּה 

התיאור של מה שאני מרגישה אחרי הקריאה המי-יודע-כמה-

במספָּר. 

אני לא יכולה לברוח בלי סוף ממתן-תגובה, נוריתי יקירתי. 

וכל שאכתוב יהיה קטן-קטנטן ליד כאבך, כעסך, רגשותייך. 

לכן, אסתתר מאחורי "הניתוח" של שירךְ: 

יש בו מכלול ועירוב של הפן הדתי-הטקסי של יום הכיפורים עִם 

הפן האישי-פרטי של הדּוֹבֶרֶת; 

יש בו הטחת אמת, שהיא גם אשמה, על האֵל שאמור להיות 

מגן, מציל, שומר, ושאר תכונות מאדירוֹת - ומחייבוֹת אותו; 

יש בו כאב שעוצמתו מתבטאת בכעס אדיר, תוך מתן תכונות 

שליליוֹת (למשל: הקנאה) לאותו אֵל שלא מילא אֶת תפקידו. 

שאינו ממלא אֶת תפקידוֹ. 

ואני הקטנה יכולה רק להודות לךְ על עוצמתךְ, על שירךְ, 

ולהביע אֶת צערי על היותי חסרת מילים לנחם אותךְ, נוריתי 

יקירתי. 

יהי זכרו ברוךְ. 

שנה טובה וחתימה טובה לךְ וליקירייךְ, חברה יקרה לי מאוד. 

שולחת חיבוק, נשיקה והמון אהבה, 

רבקה שלךְ

---

את תגובתי את יודעת, רבקתי היקרה

את החיבוק שקיבלתי במילים, אני נוצרת בלבי

מילים שמלאו את לבי.

תודה

תודה שאת חברה, חברת נפש שלי.

נורית.

חיזקי ואימצי !! 

חג שמייח לך ולכל יקיריך ! 

תודה על המילים הנכונות והטובות

תודה 

תודה צבי על דבריך,

כן אולי אלוהים מת ואולי לא היה בכלל...

נורית אהובה

מענין-אימי ז"ל שאלה את אותן שאלות

ןכאשר אני מסתכלת בתמונות  על אחיה ואחיותיה הצעירים

והיפים שלא זכיתי להכיר גם בי יש תהיות ובכל זאת

ולמרות הכל...... נולדתי יהודיה ואני יודעת שעלי להאמין בו.

וכי יש ברירה אחרת?

שבת מבורכת

באהבה מכל הלב

ממני מרים

תודה על המילים הכנות

תודה על השיתוף, מחשבותיה שלאמא שלך.

רק אוסיף ואגיד שאני יהודיה טובה

שומרת מצוות, (אולי לא כל קלה כחמורה)

ביום כיפור צמתי והייתי בבית הכנסת

וכמו בכל שנה ביקשתי לשמוע את השער הנפתח

ועדיין קשה לי לקבל שיש שם משהו למעלה...

אבל זה בסדר. אני מבינה את האמונה בו.

שבת שלום מרים יקרה 

שולחת לך חיבוק ואהבה.