בין החגים בין השמשות

וְקוֹל וְטַעַם- וּבָא הַיּוֹם זִכְרוֹ בּוֹלֵט

וְהוּא דּוֹמֵם

סופש מחבק

למעשה, הוא מופיע ללא הרף. לזכר כל אותם עולמות שקרסו והותירו זיכרון, משמע לא ישובו עוד.  

בעצב עולה וצף 

מאד נוכח 

שיר יפה על המצבים האלה 

הכאב והדאבון שנמצאים עמוק בלב לא חולפים , לא בחגים , לא בימים ולא בלילות של ימים רגילים , הזכרונות שהיו פעם אנשים עכשיו דוממים.

תודה רבקה יקרה על השיר העוצמתי שכתבת.

סופ"ש נעים 

שמוליק

מתקיימת המציאות 

הזכרון 

המלחמות 

החיים באמת 

חיבוק לך אהובה

יפה שוררת על הזמנים והחגים - על האווירה וגם על מה שביניהם ועל הדומם.

 האדם נמצא היכן שנמצאים מחשבותיו.

 למעשה החיים הם כמו ים- פעם סוער ופעם שקט...

 מאחלת לך: שנה  טובה חדשה-  עתירת בריאות- נחת ושמחה-

 והעיקר שתמשיכי לשורר -את כתיבתך הנהדרת- מתוך חדוות יצירה .

 שבת שלום וחג סוכות שמח.

 באהבה רבה,רבה.

 אהובה.