שיר השבוע - מחשבות על זמן

צל גדול מעיב על זיכרונות הזמן שם על אדמת פולין.

הצעירים של היום האם הם באמת שונים מהצעירים של אז? האם גם אז היו מנומסים להפליא כשהיו חלק ממכונת ההשמדה של היהודים שבנו הגרמנים?

שם בבית קפה בזקופנה השמש זורחת ומאירה את זיכרונות הזמן.

שיר עוצמתי כתבת אודי היקר , על אדמת פולין מתעצמות המחשבות על מה שהיה ואיננו עוד.

שבת שלום ומועדים לשמחה

שמוליק

חיי שגרה שם בפולין בימינו אלה. הנימוס, התרבותיות, הנעימות הזאת. מי היה מאמין מה אירע שם לפני שנים, אילו אירועים מחרידים. אתה... זוכר ומהרהר בניגודיות המצמררת הזו. 

עבר והווה 

להנות ולא תמיד קל לשכוח 

עכשיו תהנה בטיולך הנוכחי

יפה שירך ומרענן זיכרונות נפלאים.

אך אתה נזכר גם בימים קשים.

שבת שלום וחג סוכות שמח ומבורך וד"ש  מ...

בשורות טובות.

זה אומר, אני אוהב אותך ואת ישנה .... אבא שלי לימד אותי הוא היה מפולין. 

קָשִׁישׁ מִכְּדֵי לַעֲשׂוֹת

סְקִי . צָעִיר - לִזְכֹּר

.

תודה רבה-רבה לךָ על השיר, 

ו- כל הכבוד לךָ. באמת. 

אני לא מסוגלת להיות בארצות האלה, פולין, אאוסטריה, 

גרמניה. 

ניסיתי. במלוא הכֵּנוּת. ו- ברחתי. 

אבל זֶה סיפור אחר. כאן השיר שלךָ. 

שוב: 

תודה רבה-רבה לךָ, אודי יקר. 

רבקה

---

תודה אודי על התיאור הזה 

על האנשים ועל זקופנה.

יפה היא זקופנה, מקום פסטורלי

שם, סבא וסבתא שלי, בשנת 1936 הצטלמו עומדים מחייכים במרפסת בבית קיט

ושלחו לבן בפלסטינה. סבא שלי לא שרד ולסבתא שלי היה מספר כחול על היד

מזכרת מאוישוויץ...

אני ביקרתי שם, הסתובבתי ביופי הזה

החלפתי חוויות עם משהי שהלכה לצדי, בעברית כמובן,

ואז - קבוצת צעירים פולנים, שעמדו לא רחוק ממני, אמרו,

תראו את אלו, אלו ז'ידובקות...

אני הבנתי את שאמרו. את המילה יהודיות אמרו בשם הגנאי שהדביקו ליהודים.

באותו הרגע, זקופנה הייתה מכוערת בעיני.