זיכרון מצהיב

אכן כלום לא נשאר לעד

זִכְרוֹנוֹת מַצְהִיבִים

מֵאוֹתָם הַיָּמִים

כְּשֶׁהֱיִיתֶם צְעִירִים

וְעַל חוֹף הַיָּם שׁוֹכְבִים

וּמַבִּיטִים בַּמַּאֲבָק

בֵּין הַחוֹל לַגַּלִּים

רַק הַצְּדָפִים

אֶת הָאֱמֶת יוֹדְעִים

מקסים השיר שכתבת עליזה יקרה , במכחול מילותייך ציירת לנו תמונה מאותם הימים כשהייתם צעירים שם על החוף החם.

שבוע טוב וחג שמח

שמוליק

כמו דימיון שווא עלה הזיכרון המצהיב והצורב.. חזק וכואב עליזה יקרה. חג שמח 

זיכרון מצהיב צץ לרגע, והוא חד כתער. לא בכדי צורבת גם השמש, משתתפת בתחושה הזאת. רגע לפני שהארמונות שנבנו בחול ובכוונות הפניומיות-נשטפים אל הים ומותירים רק חותם כואב משהו. 

חיים שבנינו בחלומותינו 

מאווינו 

ופתע בא גל וטרף הכל 

לבנות ארמונות חדשים, לא מאוחר 

חג שמח אהובה

תמיד אפשר לבנות ארמונות מבראשית !!!

המשך יום מבורך

וחג שמח וטוב לך 

ולמשפחתך

משמאי ועליזה

גלגול ועוד גלגול 

וזכרונות רבים מעצבים דמותנו

חג שמח יקרה 

זיכרון צורב,

חוף ים, ארמונות של חול...

את יודעת שארמון החול חייו מוגבלים

ולפעימים זה גם גורלו של הזיכרון

ויש, שהזיכרון הוא חד כתער

ומשעיר את חותמו גם כשהים הנסוג

לקח את ארמון החול איתו.

חג שמח עליזה יקרה.