תולה שברים

מנתץ בקבוקי שיכר ואת השברים תולה על העץ, 

ואז מביט ונהנה על יצירת האלוהים שיצר.

תודה צביקה היקר על השיר המקסים של יצירה באמצעות שברים של זכוכיות שמתקבלות מניתוץ בקבוקי שיכר.

חג שמח

שמוליק

רגע לפני שנוחתת השינה עליך, נולדת יצירה חדשה. בתחילה לא ברור לך לאן תיקח אותה, אך עד מהרה - כמו מעצמה - דברים מתחברים לכדי יצירה מושלמת. 

וראיתי כי טוב!

כי מושלמת היא! 

הגלגלים עדיין עובדים 

מה ניתן ליצור והנה נולד רעיון 

ונים לא נים 

לילה טוב 

חג שמח

כואב

.

וואו. 

וואו. 

וואו!!!

הצילום עִם הפסל שלךָ - מה-זה-מעולה! (הפסל, ברור.) 

עוד!

אגב: 

אִם כָּכָה אַתָּה מפַסל בשברי זכוכיות, כמעט רדום, 

מה אַתָּה מפַסל כשאַתָּה עֵר לחלוטין? 

אני שואלת במלוא הרצינוּת. 

אגב נוסף: 

הדמוּת שבשיר מזכיר לי אֶת סבא גֶ'פֶּטוֹ כשהוא בודק אֶת 

פינוקיוֹ. יפה! 

תודה רבה-גדולה-ענקית על צלום הפסל, צביקה יקר מאוד. 

תודה רבה-רבה-רבה גם על השיר. 

רבקה

---

בבית, יש בקיבוץ בשנים באחרונות מנהג של מרסת פתוחה ואנשים מציגים את מוצריהם.

וצביקה הציג במרפסת שלי. העבודות יפות מאוג

.

גליה יקרה, 

תודה רבה-רבה לךְ על ההתייחסוּת אליי!

אולי אפשר, בכל זאת, לשלוח עוד צילום בתגובה? 

בכל אופן, תודה רבה-ררבה, באמת!

רק טוב!

אוהבת אותך, 

רבקה

---

שלחתי לך במייל כבר ב 16.10 ועכשיו שוב

.

לא הגיע. לא הגיעו. 

הדואל שלי בעייתי. לא מקַבל ציורים, צילומים. 

גם לא מיילים ארוכים... 

אבדוק מה אני יכולה לעשות, 

כי אני באמת-באמת רוצה לראות. 

בינתיים לילה טוב, צביקה יקר, 

והמון תודה על הניסיונות. 

רבקה

---

פסל שאתה בראת , תזהר לא להפצע מהשברים