חדרים להשכרה

עדיין מזכירים חיות 

בינות המחסנים מאוכלסי האכזבות 

כואב. 

יום שכולו טוב יקר

חדרי הלב כבר תפוסים, אין דירה להשכיר גם לא חדר. עוצמתי השיר הזה. דימוי המחסנים המכילים רגשות נמקים. 

יקי יקיר לי

***********

מלאו המחסנים לעייפה

בכאב  השנים והאכזבות.

שמא תשקול בנייה של מספר חדרים חדשים

ותתחיל לאכסן בהם זיכרונות יפים,

אני משוכנעת שכאשר תפשפש בעבר

תמצא גם משהו מן הטוב ...

חיבוק ליום נעים

באהבה ובהערכה גדולה

ממני עליזה.

את חושבת שבגילי, בעומס שיש על ליבי, 

יש מקום לחדרים חדשים במיוחד במצבי? ?

זה תלוי בכוחות הנפשיים ...

והגיל ... עושה את שלו.

מן הסתם כנאה שזרקתי רעיון

לא ישים.

חיבוקי לבוקר בריא חבר

בתקווה, אהבה והערכה רבה

עליזה.

לֹא נוֹתַר מָקוֹם בַּלֵּב

לַחֲלוֹמוֹת וְלַתִּקְווֹת

וְלַאֲהָבוֹת

כִּי כָּל הַחֲדָרִים

הָפְכוּ  מִזְּמַן לְמַחְסָנִים

שָׁם רַק אַכְזָבוֹת  מִתְאַכְסְנִים.

שיר עוצמתי וכואב כתבת יקי היקר, עכשיו אחרי החגים חייב לבוא שינוי . את כל מה שבמחסנים לפח ההיסטוריה עכשיו  זורקים.

יום מבורך וחיבוק ממני

שמוליק

תפוסים כל חדרי הלב

נותרו רק מחסניו  הכוללים בתוכם

את רגשותיך המלנכולים והעצובים

כמה עצב יש בשיר ובלב

רק טוב מכל הלב

מאחלת לך

אני

.

הוֹ. 

הבכי שעדיין חי אֶת הגעגועים. הפצעים שבהם. 

והשיר הזֶּה, שחי ונושם וכואב ומעיד על קיומוֹ של הדּוֹבר. 

אהבתי מאוד-מאוד ונגע בי מאוד-מאוד. 

תודה רבה-רבה-רבה, יקי אהוב, משורר יקר לי מאוד. 

שלךָ, אתךָ, תמיד, 

רבקה

---

פצע צועק מליבת הנפש

המחסן-סלון, גם אצלי זה ככה. הכל מתהפך עלינו בלשון דימוי וגם במציאות. ויש לאוורר, להוציא הכל ולהכניס במסודר :)* 

קורע את הלב, זועק - תחושה קשה מאוד אופפת אותך. תודה רבה לך יקי היקר, ערב טוב ונעים.

הם, ביחד עם הזכרונות ממלאים את חדרי לבך

פעם אולי סידרת אותם על מדפים 

אבל עכשיו הכל זה מחסן אחד גדול

המכיל את הכל בערבובייה

וצר מלהכיל,

וכל געגוע חדש נדחף פנימה

עם כל זיכרון כואב.

וואו, הכאיבו לי המילים

יקי יקר שלי.