המנוף

רק מנוף 

בטון ומרפסות 

לא עוד מרחב נשימה

זועק, עצוב מאוד - בניינים חדשים מקימים, זה מונע ממך לראות את הנוף, להנות ממנו. תודה רבה לך עידית היקרה, המשך יום נפלא, אני גר בבניין ישן מאוד, לא בונים בשכונה שלי ואני מצליח לראות את יופיו של הטבע כל יום.

גם לי קשה לראות

אכן, האופק מתרחק מאיתנו עם כל הבניינים שקמים מסביבינו וזה ממש עצוב , צריך לצאת בכל זאת לעשות טיולים עד למקום בו רואים אופק , 

מצד איד הבנייה המסיבית מעידה שזו מדינה מתפתחת . פן חיובי. מנגד, הנוף והטבע הולכים ונעלמים. עצוב למדי. 

אֶת הַנּוֹף מַסְתִּיר מָנוֹף,

וְהַקֶּשֶׁת נֶעֶלְמָה

שָׁם בָּאַיִן סוֹף.

גּוֹרְדֵי שְׁחָקִים

כְּפִטְרִיּוֹת אַחֲרֵי הַגֶּשֶׁם

הֵם צָצִים,

וְכֹל חֶלְקָהּ טוֹבָה

הֵם מְכָלִים.

הַמְּנוֹפִים כָּל כָּךְ גְּבוֹהִים

וְעַד לָעֲנָנִים הֵם מַגִּיעִים

וְעִם קַרְנֵי הָאוֹר

שֶׁאֶת הָעִיר

צוֹבְעִים אָז בְּאָפֹר

הֵם נִפְגָּשִׁים.

שָׁם בֵּין הַבָּתִּים

הַמְּנוֹפִים אֶת הָעוֹלָם

הֵם מְשַׁנִּים.

מקסים השיר שכתבת עידית היקרה , שיר מחאה זועק על השינוי האורבני המסיבי שקורה היום לצערנו.

אני במקום תגובה כתבתי לך שיר תגובה.

בברכה

שמוליק

העידן המודרני ובעיקר בישראל, מגביר את תהליך הבנייה. זה מורה על התפתחות אך תופעת הלוואי מכאיבה למדי.

לשימור הטבע-אדם