משוררת הזבובים ושיר נוסף לזכרו של אבי ז"ל

נשמה של אמת את 

תמיד נוגעת בי 

בשירייך 

ואני ניסיתי בשירי מהיום לחייך

יהיה זכרו ברוך

שומר עליך

לזכרו את כותבת, רואה עדיין את דמותו ואיך נעלם כך מן העולם? הרהורים צפים ועולים בך על שבריריותם של החיים, על אפסות האדם המשול אולי לזבוב על הקיר. 

.

דמעתו נשרה אל הכיסא היתום, הריק. 

אהבתי מאוד-מאוד אֶת שירךְ לאביךְ ז"ל, מרים אהובה. 

השיר הראשון, ההרהורים, השאלות שאַתְּ מעלה בו - מדַבר אליי. 

אכן, ברגע מסוים מביטים לאחור ותוהים: "האִם היה..? האִם 

הייתי ..?" 

תודה רבה-רבה-רבה לך על שניהם, יקרה. 

רבקה

---

הַמַּחֲשָׁבוֹת שֶׁעוֹלוֹת

בְּהֶחְלֵט לֹא  מַרְפּוֹת

שְׁאֵלוֹת קִיּוּמִיּוֹת

"הַאִם אֲנִי קַיֶּמֶת?

אוּלַי אֲנִי אֲוִיר"

וְאָז בַּלֵּב נִזְכֶּרֶת

עַל אַבָּא שֶׁהָלַךְ לְעוֹלָמוֹ

וְשָׁם לְמַעְלָה בַּשָּׁמַיִם

הוּא בְּוַדַּאי יוֹדֵעַ

אֶת הַתְּשׁוּבוֹת

לְכֹל לַשְּׁאֵלוֹת.

שני שירים   מרגשים  כתבת מרים היקרה , יהי זיכרו של אביך ברוך.

בברכה

שמוליק

עצב וכמיהה וגעגועים עולים משיריך 

אחות יקרה

*************

ושוב חלפה לה עוד שנה.

את מבכה את לכתו 

של מורך ורבך.

זה חור ענק שנפער

ואי אפשר למלא את הריק הזה.

וכל שנותר הם המזכרות

שמותירים לנו הורינו בלכתם

" זיכרונות " 

אותם נישא בליבנו 

עד כל סוף ומעבר.

יהי זכרו ברוך.

חיבוק ענק מרים אחותי

גרמת לי לדמוע

איזו אבדה, איזה כאב 

מקועקע בליבך ...

ערב נעים

שלך

אחותך

עליזה.

ובישיבה של מטה

ראיתי

כיסא

אחד

יתום

ריק

ועליו

דמעה