סיפורים

Made Guy

 

 

Made Guy

 

 

עוד כשעדי היה בחטיבה, כולם קלטו שהוא נמשך למין הלא נכון. בקריית אתא זה לא היה דבר פשוט, והוא נתקל באינספור השפלות, קללות, הקנטות, ופחות גרוע מכך, מכות.

הוא השתעשע ברעיון של להתאבד. תמיד עלו מול עיניו המילים של השיר: "גם אם שוב אעצום את עיניי השמש תשקע, וכולם יחיו כאן טוב גם בלעדיי... העולם גדול מדי עליי, העולם יפה מדי אולי."

לא הייתי מת עליו, או על הומואים בכלל, ובגלל שכתבתי את זה אולי עוד אאבד את חיי, אבל די ריחמתי על הבחור, ותמיד הרגשתי שעלולים בכל רגע למצוא אותו תלוי איפשהו.

גם לי לא היה קל לגדול שם, אבל לא לקחתי את זה רחוק כל כך.

אמנם כשאני מסתכל על המציאות האנושית, לעיתים אני רואה דברים סופר מבחילים. אימהות ואבות מודאגים לעיתים לא מבינים מה קרה לילדים המתבגרים שלהם שגרם להם להשתנות ככה, וזה די ידוע לכל, אמנם לא כולם יודעים שקל להם להתאחד ולמצוא שעיר לעזאזל, הילד האחד הזה ש"מסית" את הילדים שלהם ומדרדר אותם לתרבות רעה, ואם אין לו הורים אקטיביים ומתפקדים, הוא בצרות. תמיד נגעלתי מהתופעה הזאת, אמנם באנוכיותי, שמחתי אז שזה לפחות לא אני, אם כי הייתי לוקח אסיד בבית ספר, מעשן בשירותים הפרטיים של המנהל, הורס כיתות, ומה לא.

אולם עדי הצליח איכשהו לשרוד את כל זה, מזל עקרב שורדים הכל... ובתיכון הוא בחר במגמת תקשורת, והיה נוסע לעיתים קרובות, לא באופן מפתיע, לתל אביב, שם הוא רכש לו חברים רבים.

איני אוהב להיכנס לפרטים או להאריך בדברים אז אתקדם מהר ברשותכם. לאחר סיום התיכון במגמת קולנוע, הוא התגייס לצבא, ושרד שם יפה יחסית. הוא למד ערבית ברמת שפת אם ושירת במודיעין, והזולת העלים עין ממה שייחד אותו.

לאחר השירות הצבאי שלו, ועוד במהלכו, הוא היה מסתובב תמיד עם מצלמה ומנסה לתעד את הכל, מה שפתח לו בעתיד דלתות רבות בהמשך חייו. הוא למד תקשורת וקולנוע באניברסיטת תל-אביב, וסיים תזה. הוא היה מאוד מוערך בבוהמה, ונחשב לילד הפלא של החברה הפרוגרסיבית המקומית. אך הטינה בערה בו, והוא שנא את אנשי הפריפריה והשמרנים למיניהם שנאה שאפשר לקרוא לה בצדק דימונית. לא מהר הוא יכל לשכוח מכל מה שעבר בילדותו הארורה בפריפריה.

בהמשך הוא קיבל הצעה לעבוד באחד מהפרויקטים החזקים ביותר של המדיה הישראלית, פרויקט שאת שמו אני לא יכול להרשות לעצמי לספר. הנה העניין: לאט לאט עדי נכנס למעין ארגון אקסלוסיבי ששולט בדעת הקהל על אף מיעוטו באופן מדהים. הוא זכר את מה שאמר פרויד על אנשים כמוהו, אף ששנא אותו כמובן, שכמה מהאנשים הגדולים והחשובים בהיסטוריה היו כמוהו. הוא יכל לראות את זה באופן שכמה חברים שלו, בנוסף לעוד כמה שלא כמוהו אך תומכים בהם, מחזיקים בכח שלא נופל מזה של הממשלה, ושלמעשה יש קהילה בינלאומית שמגבה אותם לא משנה מה הם מעוללים. הפרשנות שלי לעניין הייתה שכל מי שהיה קרבן בעבר, הופך להיות חזק היום, ולא נזכיר אילו קבוצות אלו כי אני מאמין שעד כאן כבר הסתבכתי עם הרבה אנשים, אבל קראתי לזה "קורבנוקרטיה". הוא פגש בכמה אנשי מפתח בתעשייה, שגם את שמם לא אוכל להגיד, אך אומר שאחת מהם הייתה מגישת החדשות הנודעת יונית לוי.

לאחר שהוא הבין את כל הרמזים שהם פיזרו לו והראה שהוא נכון לזה, הם עשו לו טקס חניכה מיוחד.

 

בעניין שנשמע לא קשור, במאפיה האיטלקית, לאחר שאדם מוכיח את עצמו כיעיל במשך הרבה שנים, מציעים לו להפוך לחבר רשמי, מה שאומר שהוא יהיה מהדרגים הגבוהים יותר, ואף אחד לא יוכל להתעסק איתו. לאחר טקס חניכה כמעט פגאני, הם קוראים לאדם כזה “Made Guy”, ובוודאי הבנתם כבר מדוע כתבתי את זה.

הוא הגיע לחדר במקום לא ידוע בו גברת לוי הנחתה טקס, וכל אנשי השם נכחו מסביב עם ארשת רצינית על פניהם. יונית פתחה ואמרה: "כולנו יודעים למה אנחנו כאן, אז אם יש לאחד מכם (היה שם עוד חניך כמוהו) רגשי חרטה, עכשיו זה הזמן להגיד את זה, כי מרגע שאתם נכנסים למשפחה הזאת, אין ממנה יציאה. לאחר כמה שניות של שקט האיש שלידה, את שמו לא אוכל להזכיר, המשיך ואמר: "העסק הזה יותר חשוב מהבני זוג שלכם, והילדים שלכם, והאבות שלכם, והאימהות שלכם. זה עניין של כבוד. ואם חלילה תחלו או לא תוכלו לעבוד, אנו נטפל במשפחות שלכם, כי זה חלק מזה. אם יש לכם בעיה עם מישהו, אתם מביאים את זה לכאן, האישה הזאת (הוא הצביע על גברת לוי), היא כמו אמא שלכם. אתם מביאים את זה אליה, והיא תפתור לכם את זה. זה לא משנה אם זה עם מישהו מפה, או מבחוץ, אתם מביאים את זה אליה.

כעת הם קיבלו קלפים של קדושים שעלו באש והחזיקו אותם  ביד, כשגברת לוי אומרת להם: "אוקיי, תחזרו אחריי: אנחנו מבטיחים להישאר נאמנים למשפחת המדיה הישראלית כל החיים שלנו", הם חזרו על זה, "אנחנו מאמינים ביצחק רבין, אלוהים ובן-האלוהים, אור שיצא מאור, שלבש דמות אדם וירד לאדמה כדי למות בעבור חטאינו", והם חזרו גם על זה, "כמו שהקלף הזה נשרף בידיים שלנו, ככה שהנשמות שלנו ישרפו בגיהנם אם נבגוד במשפחה שלנו", והם חזרו גם על זה. "וכל עוד אנו חיים, נעשה דימוניזציה לחרדים וללאומנים, ואידיאליזציה ל'גייז', נשים, רפורמים ומיעוטים". והם חזרו גם על זה.

כעת הטקס הסתיים וכולם נפטרו מהארשת הרצינית שלהם והביעו את אהבתם וקבלתם לשני החברים החדשים במשפחה. מנחי תכניות, במאים, שחקנים, מגישים, וכן כל כיוצא בזה.

כעת היה לעדי את הכח לפרוק את הטינה שלו כלפי הפריפריה בחיצי רעל שלא היו כמותם, וכמובן שאף אדם לא יכל להתעסק איתו.

תגובות

גלי צבי-ויס / המאפיה האיטלקית / 04/11/2022 07:22
אביב אריאל / אפילו יותר משאני שמח לקבל פידבק חיובי... / 04/11/2022 07:39