קשור

שׁוֹלֵף מִכִּיסֶיהָ שֶׁל

נַפְשִׁי

אֵפֶר זִכְרוֹנוֹת,

וּמְפַזֵּר אֶת

עֲפָרִי

בַּשְּׁבִילִים בָּם צוֹמַחַת

שִׁירָתִי. 

עונג לקריאה השיר הזה גם כשרוח נוגה פושטת בו, כרוח הסתיו העכשווית.

לזיכרונות מיטיבים-אדם 

כי שם נחצבים השירים מהעומק , אתה יודע את זה 

אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת,

אֶת הָאֲהָבוֹת,

אֶת הַתִּקְווֹת ,

אֶת הַכְּאֵבִים,

וְאֶת הַחֲלוֹמוֹת

לְאֵפֶר הֵם הוֹפְכִים

בְּאוֹתָם שְּׁבִילִים

שָׁם צוֹמְחִים  

שִׁירִים.

שיר עוצמתי כתבת יקי היקר , האפר המפוזר הופך לשירים מרגשים  הנוגעים בלב כולנו.

ייום טוב ומבורך

שמוליק

לכן היא מרגשת

יקי יקיר לי

************

רוח געגוג עז,

פושה בשירתך,

משלחת לעבר מחוזות

ילדותך הרחוקה !

אתה דומע,

שולף אפר זיכרונות,

מפזר בשבילי שירתך הגואה.

יקי מה יהיה

אתה הורס אותי

עם הדימויים המהממים

משורר בחסד.

עונג לקרוא כתביך.

ערב חמים

באהבה ובהערכה רבה

ממעריצתך

משכבר

הימים

עליזה.

.

הוֹ. 

אַל תבַקש ממני לנַתח אֶת הַשִּׁיר הַזֶּה, יקי אהוב. 

אני מזדהה עִם תוכנוֹ יותר מדיי. 

(אולי אצלי לא צומחת שירה-של-ממש, אבל - רגשוֹת כאלה כֵּן 

צומחים אצלי.) 

תודה רבה-רבה-רבה, יקי אהוב, משורר יקר לי מאוד. 

שלךָ, אתךָ, כל עוד, 

רבקה

---

שם נמצאות הדמעות שם נמצא הכאב

שם נמצאים הגעגועים

ושם באפר הזכרונות צומחת שירתך.

נגע בלבי שירך

כי אני כל כך מבינה

כי זה המקום בו צומחת שירה.

למעשה זה מה שיצר הוויתך 

ושירתך היא הכאב והצמיחה ממנו. 

אוהבת שירתך  ואותך

נוסע אתה במנהרת ילדותך, מביט סביב על אותן דמויות רחוקות. חבוקות הן אמנם אך בחודי גדר התיל הצורבים. משורשים אלה נובעת שירתך, צומחת בשדות קוצי העבר. 

אתה שולף מנפשך את אפשר זכרונות של ילדותך ומשם צומחת שירתך. תודה רבה לך יקי היקר, יום מענג.