כמו דף שנתלש

חַיִּים יְשָׁנִים

עוֹלִים בְּאֵשׁ הַזִּכְרוֹנוֹת,

וְאַתָּה כְּמוֹ מְרַחֵף בֵּין עֲנָנִים

בְּלִי זֶהוּת וּבְלִי פָּנִים

וְיוֹם יָבוֹא 

אַתָּה מַבְטִיחַ

תַּחֲזֹר  בַּחֲלִיפַת

שִׁירָה אוֹתֶנְטִית.

שיר עוצמתי יקי היקר , כל מילה נוגעת ואני מחכה שתשכח  את החיים הישנים ותחזור בחליפת שירה אותנטית.

שבת שלום ומבורך

שמוליק

אני מחכה שתחזור

.

אלה הרגעים הקשים ביותר בחיים, כאשר האדם מוצא אֶת 

עצמו מנותק מחייו בעברוֹ ואינו יודע מה יהיה עליו. מי הוא 

בעיניו-שלו. מי הוא בעיני הזולת. מי הוא זולתוֹ. 

קורה כאשר המשפחה הגרעינית איננה עוד, או מה שנותר 

ממנה לא משמעותי כמו מה שאבד. 

קורה כשמרקם החיים משתנה לבלי הכר.

קורה בעקבוֹת משבר. 

ואַתָּה תיארתָּ אֶת האדם במצוקתו, "כְּמוֹ דַּף שֶׁנִּתְלַשׁ, / שֶׁאֵינוֹ

שַׁיָּךְ לְסֵפֶר / שֶׁל אַף אֶחָד." בלי פנים, בלי מען, בלי זהוּת. 

בלי שיהיה נחוץ לְבַכּוֹתוֹ, להספידוֹ. 

למרות זאת:  

קיימת התקווה - שהיא בגדר ידיעה מעורפלת - לשיבה 

לחיים אחרי המוות הזֶה, "בַּחֲלִיפַת שִׁירָה אוֹתֶנְטִית, / 

כְּשֶׁתָּוִית הַיּוֹצֵר תְּפוּרָה / עַל דַּשׁ מִלּוֹתֶיהָ. " 

שיר קשה. ומעולה. חודר פנימה. 

תודה רבה-רבה-רבה, יקי אהוב, משורר יקר לי מאוד. 

שבת שלום ומבורך לךָ. 

שלךָ, אתךָ, תמיד, 

רבקה

---

דימויים נפלאים וחבל שכה עצובים

תלוש, כך אתה חש. לא שייך לאף אחד מסיפורי החיים סביבך. אך עדיין מביא אתה תקווה לסיפור אחר, מנחם אותנו עצמנו שלא נעצב. יש אור והוא מבצבץ לו בבירור. 

בלי פנים וזהות

רק שרידים של חיים ישנים

כמה כואבים המשפטים הבאים

אֲנִי כְּמוֹ דַּף שֶׁנִּתְלַשׁ,

שֶׁאֵינוֹ שַׁיָּךְ לְסֵפֶר

שֶׁל אַף אֶחָד.

מְפֻזָּר כְּמוֹ רְסִיסִים שֶׁל

חַיִּים שְׁבוּרִים,

שֶׁלֹּא נִתָּנִים לְאִחוּי.
~
לא אעצב כי אתה תמיד איתנו
שבויה בין מילותיך 

והסוף הנפלא

וּכְשֶׁאֶפְשֹׁט אֶת הַתַּכְרִיךְ,

אַלְבִּישׁ אֶת מַעֲרֻמֵּי נִשְׁמָתִי   

בַּחֲלִיפַת שִׁירָה אוֹתֶנְטִית,

כְּשֶׁתָּוִית הַיּוֹצֵר תְּפוּרָה

עַל דַּשׁ מִלּוֹתֶיהָ. 

תודה ושבת מחבקת

פנים, תווים 

חותם עמוק 

בליבות כולנו ורבים אחרים 

התחושה הפנימית שלך 

הכאב 

כאן כותב שירך 

שבת טוב  יקר

זועק, למרות הכל אופטימי - יש לך שרידים שרופים של חיים ישנים ואתה שבור, למרות הכל אתה אופטימי שתשוב יום אחד בזהות צלולה. תודה רבה לך יקי היקר, שבת טובה.

יקי יקר

********

כדף שנתלש אתה מדמה את עצמך

ויש גם ימים ותקופות שכאלה,

של חוסר שיכות ובדידות נלווית.

אתה כותב ממיטב רגשותיך על הדף

וזה מקום נפלא להשתחרר מהמועקות.

השיר מאד מכאיב

והדימויים, לא מותירים עין יבשה.

היום התעוררתי לבוקר של געגועים

עזים להורי, הזיכרונות המטורפים

שלא מותירים בלב מנוח ...

כתבתי שיר כדי להשתחרר מעט

החיים ממי לא פשוטים לאף אחד ... נקודה !!!

חיבוק לשבת טוה ונעימה

בהערכה רבה ובאהבת אמת

עליזה.

וואו, זה  תיאור מצמרר 

בלי פנים ובלי זהות

להיות כמו דף תלוש שלא שייך לשום ספר.

ובכל זאת, קצת נחמה אתה נותן

אולי תשוב בסיפור אחר

עם חיים אחרים

והפעם, עם עור עבה יותר

שלא יאפשר לחדור אל תוכך

ולפגוע.