על המוקד

קְמָטִים שֶׁל זִקְנָה
נוֹצְרִים מֵאַכְזָבָה
וְלֹא מֵאַהֲבָה
רַק הַזִּכְרוֹנוֹת
עַל תַּאֲווֹת 
וְעַל תְּשׁוּקוֹת
יוֹצְרִים  אֶת הַדְּמָעוֹת
שֶׁחוֹרְצוֹת אֶת הַקְּמָטִים
שֶׁל הַזִּקְנָה.

שיר עוצמתי יקי , ואתה מחפש את הסיבות לקמטים של  הזיקנה.

שבוע טוב ומבורך וחיבוק ממני.

שמוליק

חשתי את דוק הדמעות המעציב, הנובע מתחושת הבדידות. רק הדמיון מחזיר אותך שוב אל הזיכרונות, אל התשוקות שהלהיטו את חייך. 

.

הוֹ. 

ניסיון לשרוף אחת ולתמיד אֶת אש התשוקה. 

לַהֲבוֹת הַבְּדִידוּת מעלות עשן רעיל - והדמעוֹת חורצות "קְמָטִים 

שֶׁל / זִקְנָה מְבֻיֶּשֶׁת. " 

תמונתוֹ של משוֹרר לפי הדּוֹבֵר בַּשיר הקשה וחסר הרחמים שאני 

קוראת כאן.

חזק. וכואב. ומכאיב. ומעולה-מעולה. 

תודה רבה-רבה-רבה, יקי אהוב, משורר יקר לי מאוד. 

שלךָ, אתךָ, כל עוד, 

רבקה

---

ברשותךָ, יקי אהוב, תיקוני ניקוד: 

מִלַּהֲבוֹת / הַבְּדִידוּת (סמיכוּת)

לְחַיַי (הלחיים שלי - אלא אִם טעיתי בהבנת הנקרא)

תודה שוב. 

<לב>

רבקה

---

וגם על התיקון.. 

זו שנמוגה

ועוד - תחזור

יקי יקיר לי

***********

העלית באש ושרפת כל

תשוקותיך וזיכרונותיך,

כמו לא רצית להותיר

זכר לאהבת העבר

ששרפה ליבך

הותירה בך

בדידות

כואבת.

העשן שהיתמר .. 

כיסה 

ברעלת דמעות

שחרצו  קמטי

זיקנה מבויישת

( איזה מילותיים שתיים ... )

ואני הייתי אומרת

קמטי בינה  ...

הותרת אותי 

פעורת פה.

יקי אתה מטריף אותי

כל פעם מחדש

עם הדימויים המלהיבים ...

חיבוק לשבוע שכולו טוב

בהמון

אהבה

עליזה.

תענוג לקרוא את תגובותייך.. 

הדמעות האלה,

הן חורצות קוים של כאב

אלו דמעות של בדידות,

ואש הבדידות שורפת כל חלקה טובה של זכרון אהבה.

כל כך כואב שירך.

ורק נסיון של מליקת הזכרונות 

מוקד ובושה 

והרי כמו תרעלה זה עמוק בפנים 

יום שכולו טוב יקר ומיוחד