"מחשבות ליליות"

הבית נרדם, הורדו התריסים,
הכל כאן שקט, כולם ישנים.
כלבה מלקקת משחק אהוב,
אני מהרהר וליבי קצת עצוב.

הגעתי עד כה והלאה מה?
יש משהו נוסף שרצתה נשמה?
או שזאת בעצם אותה מלחמה,
שאולי בסופה תבוא נחמה?

מלחמה על עצמי, משפחתי, עמיתי.
אין לי דרך לסגת, זה מבחן של חיי.
להחזיק קרוב כל ניצוץ של תקווה.
לחבק, לאהוב ולתת אהבה.

אינני יודע מה יביא העתיד
אך עד כה בבטחה אוכל להגיד
העבר כבר עבר
חשבונו כבר נסגר.
ההווה עוד מסתיר..
ממני פנים.
רק קול נשמה אומר לי בפנים:
"אם לאיש בעולם אהבה לא יחסר
לא יהיו כה כבדות מחשבות על מחר."