זיכרון בן 25 שנה

.

לא מתביישת להודות שרצתי ל-גוגל ובדקתי ב-ויקיפדיה

כדי להבין ולדעת על איזה מקום כתבתָּ, ועל איזו מדינה. 

מבחינת ההרגשה, עִם זיכרון שחי אצלךָ כבר 25 שנים: 

כן, אני מבינה, כי אני מכירה אֶת ההרגשה הזאת. אולי 

לא בדרך שלךָ בדיוק, אבל מבינה מה שאַתָּה אומר. 

תודה רבה-רבה-רבה, צביקה יקר מאוד. 

<לב>

רבקה

---

אנטון צ'כוב נולד וחי שם. הייתי שם כמה שבועות בענייני עבודה והרגשתי ממש כפי שדמיינתי את חיי הורי בגולה.

אתה חש אותו , הוא חי שם והשאיר הרבה מעצמו ואתה נהנה מהזיכרון , אבל כמובן שהוא לא תאר לעצמו שאתה תפסע שם אחיו... או אולי כן. מי יודע 

גם הביקור שמילא את ליבך 

וגם התחושה הזו של השייכות 

ערב נעים וחמים

מבטא התרוממות נפש - אהבת כל רגע בעת ביקורך שם, כאילו אתה מכיר את המקום, נולדת מחדש. הזיכרון בך מבעבע 25 שנה. תודה רבה לך צבי היקר.

שָׁם בִּקְצֵה הָעוֹלָם
בֵּינוֹת הַשֶּׁקֶט וְהַשַּׁלְוָה
אַתָּה פּוֹסֵעַ לְבַדְּךָ
וְאַתָּה יוֹדֵעַ 
וְאַתָּה מִתְגַּעְגֵּעַ
גַּם לַשּׁוֹנֶה וְלַמֻּכָּר.

מקסים צביקה היקר , שם בסוף העולם יש מקום שעטף אותך בשקט ושלווה ומעלה בך זיכרונות על מולדת שלא היתה שלך מעולם.

סופ"ש נעים ושבת שלום 

שמוליק

אני מכירה את התחושות האלה של חיבור לפשטות ולסוג של אושר כאילו היינו שם בעבר. נהדר הסיפור על הביקור שלך בכפר הצנוע, אצל האיש המיוחד הזה. זיכרון עבר בלתי נשכח.