קולות הלב הנחבאים

.

שתי השורות הראשונות של הבית השני מסַפרוֹת לי על מצוקה:

"קוֹלוֹת הַלֵּב הַנֶּחְבָּאִים בְּלֵב נְשִׁימוֹת רַבֵּי חֶסֶד" 

ואז, אני קוראת שוב אֶת כל השיר. 

לא רק הרוח בחלונוֹת. לא רק שדים קמים ממרבצם. 

כן, שדים אלה מבריחים אֶת הנחמה. 

כן, יש מה לשכוח. 

שיר אינטימי, כואב, זוֹכֵר. 

אהבתי מאוד-מאוד אֶת נימתוֹ, אֶת תוכנוֹ, אֶת הדּוֹבֶרֶת. 

ודיבר אליי לא פחות.

תודה רבה-רבה-רבה, עליזה אהובה, יקרה לי מאוד-מאוד. 

רק טוב לךְ!

שלךְ, 

רבקה

---

ויש בו געגוע

מרגש ונוגע

הַקּוֹלוֹת שֶׁבַּלֵּב
בְּיָמִים שֶׁל חֹרֶף
מַעֲלִים הִרְהוּרִים
שֶׁל נֶחָמָה.
הַזְּמַן שֶׁחוֹלֵף
חָשׁ אֶת הַכְּאֵב
וּמְחַפֵּשׂ רַק אֶת הַכּוֹחַ
אֵיךְ אֶת הַשֵּׁדִים
שֶׁמִּרְבָּצָם הִתְעוֹרְרוּ
עַכְשָׁו לִשְׁכֹּחַ.

שיר עוצמתי עם המון כאב אך גם עם נחמה כתבת עליזה יקרה . הימים הקרים של החורף רק מעצימים את התחושה.

שבוע טוב ומבורך 

שמוליק

כתיבה נשגבת

לא מזור לליבך 

המון עצבות וכאב אהובה  

וכתיבתך מכה בליבי 

אוהבת

הלחץ הזה בחזה 

שבוע מחבק בהמון 

יש והשכחה היא מבורכת. לא בכדי הלב מצווה עליך לשלוח, גם כשהרוח הולם בחלונות ומעיר שדים ממרבצם. 

הזמן חולף עם מחזורי ירח מצווה על ליבך לשכוח את התהיות שלך. תודה רבה לך עליזה היקרה, שבוע טוב ומבשר.