שבר

שירת אמך בצליל אוהב

אביך-מזור ללב 

ואותה המלכה שחסרה לך 

קורע 

מחבקת חזק

נצורים בלבנו 

אהבה 

מושיבים אותך על שולחן השבת של הזיכרונות.

ובסידור דפים מוכתמי יין 

אנקת הרוח מצטרפת לכאבה של הדמעה,

והנה, באה השבת, אך היכן המלכה?

מקורית ומיוחדת ההפרדה הזו בין השבת למלכה.. 

שנהוג לומר שבת המלכה..

כואב וחזק יצחק. 

איש יקר

שירך עשה לי כאב לב

הזדהתי עם השיר הכואב הזה

הזכרונות של שבת המלכה

אך יש נחמה-משפחתי ממשיכה לקיים את

הקידוש ואת קדושת השבת.

רק טוב איש יקר ואהוב

חיבוק ממני

מרים

זִכְרוֹנוֹת רִגְעֵי קְדֻשָּׁה
שֶׁל תְּפִלַּת הָאָב
וְקוֹל זִמְרָה שֶׁל אֵם אוֹהֶבֶת
אֶת הַלֵּב עוֹטְפִים
וְלֵיל שַׁבָּת בְּרֶגַע 
שֶׁל קִדּוּשׁ
וְהַמַּבָּט אוֹהֵב
אַךְ הַמַּלְכָּה אֵינֶנָּה
וְהַלֵּב כּוֹאֵב.

שיר מרגש וכואב כתבת יצחק היקר, זיכרונות מבית אבא על תפילה ועל זימרה ועכשיו שבת עוטפת אך חסרה לה המלכה.

יום מבורך וגשום.

שמוליק

העולם שאבד לנו. כל כך מזמן לא התרגשתי משיר כמו זה. לבוא ולחבק אותך. ממש כך.

בכל קידוש אנו משתמשים 

בכוס של ההורים 

בספר התפילה שלהם 

כל הזמן איתנו עם העצב 

ואפילו שאסור יש דמעה בשולחן 

אכן שבת מלכה מגיעה 

המלכה רק תביט היא לידך 

ערב חמים יקר

.

הבית שחי בַּדּוֹבֵר בשיר וכל מה שבבית הזה: קולות, ניחוחות, 

תפילות, זמירות, תפילין, סידור, יין קידוש - ואהבה רבה

וקדושת השבת וימי החג. 

עולם שחסרוֹנוֹ מייסר אֶת הדוֹבֵר.  

השאלה בשורה האחרונה היא האנקה שהרוח נושאת ומשמיעה. 

רגיש-רגיש, אוהב-אוהב, וחודר לנשמה. 

תודה רבה-רבה-רבה, יצחק יקר מאוד. 

רבקה

---

געגועים עזים לאמך באים בשיר הזה לידי ביטוי, בכאב גדול. הזיכרונות. שבת קודש. והיא היא המלכה עצמה. 

יצחק יקר

**********

זיכרונות שנשתמרו 

מזמנים אחרים,

ילוו בעצב מסע חיים

עד תומם. 

בית אבא אמא. 

צורבת כאן כל מילה חקוקה. 

יום של הוד חבר

ממני עליזה. 

הגעגוע להורים..

השבת עם המלכה

שכה חסרים המה.

הצביטה שבלב..

עצוב ונוגע יצחק יקר.

המשך יום חמים..

ממני שמאי.

המלכה איננה והבית חסר אותה

מחזור מוכתם ביין מחכה לקידוש

ואתה שומע בתוכך את קולה של אמך

שרה מזמירות השבת

אתה שומע את אביך מפזם תפילות...

הטלית, שכבר אינה מכסה את כתפיו

ספוגה דמעות געגוע.

ואני מנגבת דמעה שיורדת מעיני

ושולחת לך חיבוק.