רך וענוג

בצער, ככל שאנו מתבגררים ומרגישים את סימני הגיל, אנחנו מנסים לשמר את מעט הנעורים שנשארו בנו. כל מילה שלך רק מדגישה את הרצון שיש בכל אחד לחזור אפילו לשבריר השניה, לאותה הרגשת נעורים

כָּכָה בְּיוֹם בָּהִיר

הַכֹּל כְּבָר נָהִיר

הַזִּקְנָה  שֶׁבָּאָה  לְפֶתַע

יוֹדַעַת לְהַבְהִיר

אֶת הַהֶבְדֵּל

בֵּין גְּבָרִים לְנָשִׁים

שֶׁהוֹלְכִים וּמִזְדַּקְּנִים.

עוד שיר  מקסים על החיים שהולכים ומזקנים כתבת צביקה היקר ובצרפתית נאמר כבר:  "סִי סֵה לָה וִי".

יום רביעי מבורך

שמוליק

אתה פונה על הצעירים, מבטל את כל ניסיונותיהם לזכות בחיים עם משמעות. חיים מלאים כבר מיותרים, אתה כותב להם. אך הרכות שלך אינה נעדרת ממך, כלל וכלל לא. אולי בכל זאת? 

אל מול דור אחר 

אך שום תובנה לא תחליף 

קדמת החיים שמשנה את התובנות מיום ליום. 

יום חמים יקר

זועק, דברי תוכחה - הנכדות שלך מדירות עצמן מספרי הגות ותובנה, אתה צופה להן עתיד מקוטע וחסל תקרובת בין אישית, מסביר להן על הזקנה, שידעו את המשמעות של מעשיהן. תודה רבה לך צבי היקר.

סבא חכם מצא דרך

.

הפוך על הפוך, כאילו..? 

<חיוך> 

תודה רבה-רבה-רבה על הצביטה-בלב-המחויכת, צביקה יקר 

מאוד. 

<לב>

רבקה

---

מסתבר