שעת חברה

שעת חברה

"הַבַּיְתָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה..."

שַׁרְנוּ יַלְדֵי כִּתָּה א',

כַּאֲשֶׁר הָפַכְנוּ אֶת הַכִּסְּאוֹת עַל הַשֻּׁלְחָנוֹת,

וְחִכִּינוּ שֶׁהַמּוֹרָה תְּאַשֵּׁר לָנוּ לָלֶכֶת.

הִיא קָרְאָה בִּשְׁמִי וַאֲנִי הִתְכּוֹפַפְתִּי לָשֵׂאת אֶת הַתִּיק,

אַךְ אֱלִישֶׁבַע, כָּךְ קָרְאוּ לָהּ, בִּקְּשָׁה שֶׁאֶגַּשׁ אֵלֶיהָ.

הִיא מָסְרָה לִי פֶּתֶק וְאָמְרָה:

"מָחָר יוֹם שִׁשִּׁי. תֵּן אֶת הַפֶּתֶק הַזֶּה לְאִמָּא,

שֶׁתָּכִין מַשֶּׁהוּ לִשְׁעַת חֶבְרָה".

עֵינַי הִתְעַרְפְּלוּ. פָּנַי יִבְּשׁוּ אֶת הַחִיּוּךְ שֶׁהִשְׁתּוֹלֵל עַל לְחָיַי.

אָסַפְתִּי אֶת הַפֶּתֶק מִבְּלִי לְהַבִּיט בָּהּ,

שֶׁמָּא תִּפְרֹצְנָה הַדְּמָעוֹת, וְחָזַרְתִּי לִמְקוֹמִי.

אֶת הַדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה תָּמִיד עָשִׂיתִי בַּהֲלִיכָה 

בְּלִוְיַת כַּמָּה חֲבֵרִים.

חִיּוּכִי סֵרֵב לְהָצִיף אֶת לְחָיַי.

אֶת הַפֶּתֶק לֹא הָיָה טָעַם לִמְסֹר לְאִמָּא.

הִיא לֹא יָדְעָה קְרֹא וּכְתֹב,

כָּךְ שֶׁיָּכֹלְתִּי לְהַסְתִּיר מִמֶּנָּה אֶת בַּקָּשָׁתָהּ שֶׁל הַמּוֹרָה:

"עוּגָה שֶׁתַּסְפִּיק לְכָל הַיְּלָדִים בַּכִּתָּה..."

נִצַּלְתִּי אֶת הַהִזְדַּמְּנוּת הזו וְאָמַרְתִּי לְאִמָּא,

שֶׁהַמּוֹרָה בִּקְּשָׁה לִשְׁלֹחַ מַשֶּׁהוּ... לְמָחָר, לְשִׁעוּר חֶבְרָה.

"לֹא מְשַׁנֶּה מַה, הָעִקָּר שֶׁיִּהְיֶה מַשֶּׁהוּ לְחַלֵּק לַיְּלָדִים",

גִּמְגַּמְתִּי בְּפָנֶיהָ וְהִתְפַּלַּלְתִּי שֶׁהִיא תַּחְשֹׁב עַל מַשֶּׁהוּ

שֶׁלֹּא יְבַיֵּשׁ אוֹתִי בִּפְנֵי הַכִּתָּה,

כִּי עוּגָה הִיא בְּוַדַּאי לֹא יְכוֹלָה לְהַרְשׁוֹת לְעָצְמָה.

כָּל אַחַר הַצָּהֳרַיִם וְהֶעָרֵב הָיִיתִי מְצֻבְרָח.

חֲרָדוֹת תָּקְפוּ אוֹתִי וּהַפַּחַד מִפְּנֵי הַבּוּשָׁה

הֵצִיף אֶת גּוּפִי וְאֶת נַפְשִׁי.

מִדֵּי כַּמָּה דַּקּוֹת יָצָאתִי מֵהַחֶדֶר

וְנִגַּשְׁתִּי לַמִּטְבָּח לִרְאוֹת מַה מְכִינָה אִמִּי לִשְׁעַת הַחֲבֵרָה.

אַךְ הִיא הָיְתָה טְרוּדָה בַּהֲכָנַת אֲרוּחַת הָעֶרֶב.

מְאֻחָר יוֹתֵר הִיא קָרְאָה לְאָחִי וְנָתְנָה לוֹ 20 אֲגוֹרוֹת.

"תִּקְנֶה 2 חֲבִילוֹת כָּאֵלֶּה... וְתִבְדֹּק טוֹב אֶת הָעֹדֶף

שֶׁמָּנּוֹלֶהּ וְבּוּיָּה, (בַּעַל הַמַּכֹּלֶת וְאִשְׁתּוֹ), לֹא יְרַמּוּ אוֹתְךָ...

הָרוֹמָנִים הָאֵלֶּה..."

אִמָּא הִכְנִיסָה אֶת שְׁתֵּי הַחֲבִילוֹת

לְתִיק הָאֹכֶל הַכָּחֹל וְהַמְּרֻפָּט שֶׁלִּי,

שֶׁרֵיחַ שֶׁל סנדוויצ'ים יְשָׁנִים דָּבַק בּוֹ,

וּמָתְחָה אֶת הַשְּׂרוֹכִים, כְּדֵי לְהַדֵּק אֶת הַפֶּתַח שֶׁל הַתִּיק.

אָחַזְתִּי בְּתִיק הָאֹכֶל וְנִסִּיתִי לְבָרֵר תּוֹךְ מִשּׁוּשׁ בְּאֶצְבְּעוֹתַי

מַה יֵשׁ בְּתוֹכוֹ.

רַק רִשְׁרוּשׁ שָׁמַעְתִּי. וּמַשֶּׁהוּ קָשִׁיחַ וְדַק שֶׁהִזְדַּקֵּף

בְּתוֹךְ שַׂקִּית הַצֶּלוֹפָן.

אֶת חֵצִי הַחֲבִיתָה שֶׁהִגִּישָׁה לִי אִמִּי בַּאֲרוּחַת הֶעָרֵב,

לֹא הִצְלַחְתִּי לִבְלֹעַ.

כָּל פְּחָדַי הִתְנַקְּזוּ לַיּוֹם שֶׁל הַמָּחָר, לִשְׁעַת הַחֲבֵרָה,

בָּהּ חָשַׁשְׁתִּי מִתְּגוּבָתָהּ שֶׁל הַמּוֹרָה וּבְעִקָּר שֶׁל הַיְּלָדִים.

'אוּלַי הַמּוֹרָה תָּבִין', הִרְגַּעְתִּי אֶת עַצְמִי, אֲבָל הַיְּלָדִים...

בַּבֹּקֶר נֶאֱסַפְנוּ כָּל הַחֲבֵרִים וְצָעַדְנוּ לְכִוּוּן בֵּית הַסֵּפֶר

"לֹא הֵבֵאתָ עוּגָה?" שָׁאַל אֶחָד מֵהֶם.

"הַמּוֹרָה תִּכְעַס עָלֶיךָ..." הִבְטִיחַ הַשֵּׁנִי.

אֶת הָאֲחֵרִים כְּבָר לֹא שָׁמַעְתִּי.

הִתְכַּנַּסְתִּי בְּתוֹךְ הַפְּחָדִים וְהִשְׂתָּרַכְתִּי אַחֲרֵיהֶם

בִּדְמָמָה וּבִדְמָעוֹת יְבֵשׁוֹת שֶׁל בּוּשָׁה.

בַּהַפְסָקָה הָרִאשׁוֹנָה לֹא יָצָאתִי מֵהַכִּתָּה.

נִשְׁאַרְתִּי צָמוּד לְתִיק הָאֹכֶל שֶׁלִּי.

הָיוּ הִתְלַחֲשֻׁיּוֹת בֵּין הַיְּלָדִים.

קִוִּיתִי לֹא לִשְׁמֹעַ מַה הֵם אוֹמְרִים

וְהִתְכַּרְבַּלְתִּי בַּגּוֹרָל שֶׁהֶעֱנִיק לִי הָעֹנִי שֶׁל מִשְׁפַּחְתִּי.

שְׁעַת חֶבְרָה.

"בּוֹאוֹ, יְלָדִים, נִרְאֶה מַה קִבַּלְנוּ הַיּוֹם לִשְׁעַת חֶבְרָה.

אֲנִי מְצַפָּה לְעוּגָה טְעִימָה..."

"אֲבָל אֵין עוּגָה..."

"הוּא לֹא הֵבִיא..."

"בֶּטַח אֵין לָהֶם כֶּסֶף..."

נִזְרְקוּ הָאֲמִירוֹת לְכִוּוּנָהּ שֶׁל הַמּוֹרָה,

שֶׁפָּקְחָה עֵינֶיהָ בִּתְמִיהָה.

"הֵבֵאתָ מַשֶּׁהוּ?" שָׁאֲלָה אוֹתִי בְּפָנִים רְצִינִיּוֹת.

"כֵּן..."

"בּוֹא, תִּגַּשׁ אֵלַי, תַּרְאֶה לִי מַה הֵבֵאתָ..."

אָחַזְתִּי בְּתִיק הָאֹכֶל, הִצְמַדְתִּי אוֹתוֹ אֶל חָזִי,

רָצִיתִי לְהַצְמִיד אוֹתוֹ חָזָק חָזָק וְלִמְעֹךְ אוֹתוֹ,

שֶׁהַכֹּל יִמָּעֵךְ וְיִתְפּוֹרֵר, כִּי הִרְגַּשְׁתִּי

שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְאַף אֶחָד לִטְעֹם מִמַּאֲמַצֶּיהָ שֶׁל אִמִּי.

הֵנַחְתִּי אֶת הַתִּיק עַל שֻׁלְחָנָהּ.

הִיא מִשְּׁשָׁה בְּזִלְזוּל, כְּמוֹ נִגְעֲלָה

לָגַעַת בְּתִיק הָאֹכֶל הַכָּחֹל שֶׁלִּי.

פָּתְחָה אוֹתוֹ וְשָׁלְפָה אֶת שְׁתֵּי שַׂקִּיּוֹת הַבֵּיְגָּלֶה.

הִבִּיטָה בָּהֶן. הִבִּיטָה בִּי. הִבִּיטָה בְּיַלְדֵי הַכִּתָּה,

הֵנִיפָה אֶת אַחַת הַשַּׂקִּיּוֹת  וְאָמְרָה:

"זֶה מַה שֶׁקִּבַּלְנוּ לִשְׁעַת חֶבְרָה. מַקְלוֹת מְלוּחִים.

מַקְלוֹת מְלוּחִים שָׁלְחָה לָנוּ אִמָּא שֶׁלּוֹ,

בְּשָׁעָה שֶׁכָּל אִמָּא אַחֶרֶת מִתְאַמֶּצֶת וְאוֹפָה עוּגָה".

הַיְּלָדִים צִחְקְקוּ וְהֵגִיבוּ בְּרִשְׁעוּת.

דִּמְעוֹתַי פָּרְצוּ וְזָעֲקוּ אֶת הַכְּאֵב שֶׁהִצְטַבֵּר בְּתוֹכִי.

הִיא פָּתְחָה שַׂקִּית אַחַת וְהֵחֵלָּה לְכַרְסֵם,

עַד שֶׁחִסְּלָה אֶת כָּל הַשַּׂקִּית,

תּוֹךְ כְּדֵי שֶׁהִיא מַשְׁפִּילָה אוֹתִי בִּפְנֵי הַכִּתָּה.

אֶת הַשַּׂקִּית הַשְּׁנִיָּה הֶחְזִירָה לִי וְאָמְרָה:

"קַח הַבַּיְתָה, שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם מַה לֶאֱכֹל..."

רָצִיתִי לוֹמַר לָהּ שֶׁאֲנַחְנוּ בִּכְלָל לֹא רְעֵבִים בַּבַּיִת,

אַךְ לֹא הֵעַזְתִּי לְהִתְחַצֵּף. אַךְ גַּם לֹא יָכֹלְתִּי לְהַבְלִיג

וּכְהַתְרָסָה, פָּתַחְתִּי אֶת הַשַּׂקִּית, עָבַרְתִּי בֵּין הַתַּלְמִידִים

וְחִלַּקְתִּי לָהֶם אֶת כָּל הַמַּקְלוֹת.

הֵם צָחֲקוּ, אֲבָל אָכְלוּ.

הֵם צָחֲקוּ גַּם כָּל הַדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה

כְּשֶׁאֲנִי מְיַבֵּב אֶת עָנְיָהּ שֶׁל אִמִּי. 

"נוּ, מַה אָמְרוּ עַל מַה שֶׁשָּׁלַחְתִּי?" שְׁאֵלָה אִמִּי

כְּשֶׁנִּכְנַסְתִּי הַבַּיְתָה.

"רֶגַע... רֶגַע אִמָּא, אֲנִי צָרִיךְ לְשֵׁרוּתִים..."

אָמַרְתִּי וְרַצְתִּי לִשְׁטֹף אֶת כִּתְמֵי הַדְּמָעוֹת

שֶׁזָּלְגוּ כָּל הַדֶּרֶךְ...

"תּוֹדָה, אִמָּא, הֵם כָּל כָּךְ נֶהֱנוּ

וּבִמְיֻחָד הַמּוֹרָה שֶׁאָמְרָה שֶׁכָּל הַכָּבוֹד לָךְ",

אָמַרְתִּי בְּחִיּוּךְ וְרַצְתִּי לְחַבֵּק אוֹתָהּ.

רָאשִׁי נִצְמַד אֶל בִּטְנָהּ וְיָדַי חָבְקוּ אֶת מָתְנֶיהָ.

הִיא לִטְּפָה אֶת שְׂעָרִי, וְכַאֲשֶׁר חָשָׁה אֶת דִּמְעוֹת

אַהֲבָתִי אֵלֶיהָ מַרְטִיבוֹת אֶת שִׂמְלָתָהּ,

הִיא כַּנִּרְאֶה קָלְטָה אֶת שֶׁעָבַרְתִּי, נָשְׁקָה לְרָאשֵׁי,

וְדִמְעָתָהּ חַלְחָלָה מֵבִין אֶצְבְּעוֹתֶיהָ אֶל תַּלְתַּלַּי,

כְּמוֹ בִּקְּשָׁה לְנַעֵר אֶת אָבָק הַבּוּשָׁה שֶׁהִצְטַבֵּר בְּנַפְשִׁי.