הרבה יש לזקן לספר

צער העולם ניבט גם ביום שגרתי בדמות הקבצן המסכן. 

הוא הולך ומתבונן, יודע כי הזמן לא עוצר מלכת, אך את צפונות לבו עדיין שומר לעצמו. כנראה ישמור לעולם ועד. 

והוא

מנוחת עולם במדשאות עמה

חיינו הזורמים לקצוות ברחובות

אַלְמָן זָקֵן

עִם מַחְשָׁבוֹת

עַל הַזְּמַן שֶׁלֹּא עוֹצֵר מִלֶּכֶת

גַּם בַּעֲרֹב יָמָיו.

גַּם הַקַּבְּצָן  

שֶׁשּׁוֹכֵב לְיַד הַבַּנְק

יוֹדֵעַ זֹאת.

תודה צביקה היקר העל השיר שמחדד את המחשבה על זה שהזמן לא עוצר מלכת.

יום טוב ומבורך

שמוליק

.

הוֹ. 

רגיש-רגיש. 

חכם-חכם. 

ונוגע. 

ומדַבר אליי בקול ברור.

תודה רבה-רבה-רבה, צביקה יקר מאוד. 

<לב>

רבקה

---

יש   למצוא מקשיב

הזקן מתקרב לקבצן, יש לו בגילו הרבה מה לספר, אך לא כאן, מחשבות לא יפות לכל אדם. תודה רבה לך צבי היקר.

ברחוב הולך צר ושקט 

שורה שאומרת הכל 

ממש נפלא

צביקה , אתה הלא זאת יודע- בוא תכתוב לי שיר שמח....

אחרי שנמות אף אחד כבר לא ירוץ לחפש חוכמות נסתרות. או אולי כן??? אולי דווקא אז. במצב בצבירה הבא שלנו משהו יבין סוף סוף

והוא מדמיין איך ייראה בעוד כמה שנים רע ומיושן..

נדמה כי עשה השוואה לחייו שלו, איך הזדקן, עם עתידו של הבניין..

מאוד עצוב החלק השני של השיר 

מחשבות כחוכמת הנסתר-

לא יפות לכל אדם

גם למי שמודע לסוף חייו.

ובבית העולם מחכה לו אישתו במנוחה,

והוא יודע שמעליה הוא ימוקם.. 

חזק נוגע וחודר צבי!

זקן הולך...

אלו החיים מסתבר