תהיות

המבחן של ההווה זה רק העתיד, רק בעתיד ניתן לשפוט את ההווה, שכן רואים בו את התוצאות. תודה רבה לך נורית היקרה, מועדים לשמחה. זה דבר שיכול גם להתרחש כאשר אומרים דברים הומריסטיים. יש מצבים שזה לא כך ולרוב זה כאשר מדובר במצבים קשים אשר בהם לא רואים שינוי וזה מעורר דאגות לגבי העתיד.

אכן את ההווה אפשר לשפוט רק בתוצאות שמגיעות בעתיד.

תודה נורית יקרה על הציטוט מספרו של מילן קונדרה.

אכן יש דרכים רבות לחיות את ההווה , האם בדרך בה בחרנו לחיות טובה היא ? רק העתיד יוכיח זאת בהתאם למטרות , שאיפות  וחלומות שהצבנו לעצמנו.

להערכתי אי אפשר גם להתעלם מהשפעת העבר על החיים בהווה.

חג שמח ובשורות טובות

שמוליק

נכון שהעתיד הוא תולדה של ההווה.

והעבר גם לו השפעה.

למשל שאנחנו לוקחים החלטה עכשווית איננו יודעים איך זה יתקבל הלאה. לטוב או לרע. וואוו ממש נכון

אכן, קשה לדעת כיצד ישפיעו ההחלטות עכשיו על העתיד.

דיבייט ממש מעניין, כי אכן אין לנו מושג אף פעם מה כל ההווה , רק את הפינה שלנו, ולפעמים מתרחשים דברים בהווה שנשגבים מראייתנו , ולכן נוכל רק בחלוף הזמן להחליט מה היה העבר ההוא כשהייה הווה ,

לעומת זאת יש צפי ותכניות לעתיד שלעיתים הן מתממשות רק בגלל שמישהו שם על נייר והגה. ועובדה שהעתיד מכיל את התכנית ... אז זה גם צד לחשוב עליו 

חג שמח ואביב פורח, שבת שלום

.

לא קראתי אֶת ספרו זֶה של מילן קונדרה, והאמת-האמת? 

ההרהור הזה שלוֹ קצת-הרבה מאכזב אותי ... 

כי בחשיבה לוגית פשוטה, ההוֹוֶה הוא הֶעָתִיד של  הֶעָבָר. 

בקיצור: מהומה רבה על כשל לוגי מובנה במשפט. 

הגעתי לכאן בעקבוֹת הטקסט שהעלה שמואל כהן. 

הזדמנוּת נפלאה לאחל לך שבוע טוב ומועדים לשמחה, 

נוריתי יקירתי, 

ולשלוח אלייךְ אֶת אהבתי הרבה לךְ, חתומה בשלוש נשיקות 

ובחיבוק חזק-חזק. 

רבקה שלךְ,

נודניקית ללא גבולוֹת - אבל אוהבת. הרבה מאוד אוהבת אותךְ.

---

איזה כיף שהגעת לכאן, ובמאמת לא חשובה הסיבה

העיקר שאני קיבלתי חיבוק ונשיקה.

וזו גם הזדמנות לשלוח מהכיוון שלי חיבוק חם ואוהב

ואליו כמו תמיד מצטרפות נשיקות.

נורית שלך.

.

הערה מתבקשת לעצמי, ואולי-אולי גם לךְ, נוריתי יקירתי: 

כאן, בבמת הדיון, אני קוראת משפט בודד, או פסוק שלם, אבל: 

בודד, בלי ההקשר שלו. בלי הקונטקסט. בלי הסיפור/הרומן, 

בלי לדעת אִם אלה דברֵי המסַפר או של אחת הדמויות. 

וכמובן: אִם בלי הקונטקסט, אז גם בלי הסיטואציה שהעלתה

אותו.

לכן, אני יכולה להיות ביקורתית ואפילו "חכמה" - נניח. 

לעומת זאת, 

אַתְּ רשמתְּ לךְ אותו כי הוא הרשים אותך בתוך הקונטקסט/

ההקשר של הטקסט. (לטוב או לרע, כי יכול מאוד להיות שאַתְּ

רושמת לךְ אותו כי אַתְּ לֹא משוכנעת באמיתותו/בנכונוּתו). 

יש פער עצום בין הקריאה של קטע/משפט בודד, כמו כאן, 

לבין הקריאה מתוך הקשר/קונטקס רחב. 

יכול להיות שמשפט/קטע הוא חכם במקומו, בהקשר הרחב

בתוך ספר שלם, 

ושבתור משפט/קטע נפרד, בודד, אין לו ערך רב. 

עד כאן הקשקושים שלי עִם עצמי, נוריתי יקירתי. 

אוהבת אותך בלי קשקושים, בלי ספקוֹת, בבטחון מלא, 

ומחבקת אותךְ מכאן,

רבקה שלךְ

---

אני כל כך אוהבת את הדיון הזה שלך

הוא כל כך נכון.

כל כך נכון תיארת את הדיון שלי עם עצמי כשאני מעתיקה שורה או קטע.

וכשהוא מגיע לכאן, לפעמים הוא מאבד משהו מהקונספט שלו.

ורק בדבר אחד אני בטוחה ואני לא צריכה לרשום לי אותו

וזו כמו. שכבר אמרתי לך, זו אהבתי אליך.

אוהבת אותך עד אינסוף.