אנחת רווחה

זו הייתה פעם ראשונה

שהתפרק גוף הזקן באנחת

רווחה ביום הזיכרון הנורא...

ביום הזה ,הזקן את זרעיו זרע מבלי לדעת שהקיץ הקץ על הזרעים כי הגשם חלף עבר לו.

שיר עוצמתי וכואב כתבת צביקה היקר.

יום טוב ומבורך

שמוליק

צער כאב תסכול

והוא שימשיך לזרוע 

אולי משהו יצמח 

היה זה משבר נוראי ופעם ראשונה שגופו התפרק. אולי צדק ניטשה באומרו: מה שלא הורג אותי, מחשל אותי. 

האדון הזה בכל מקרה, התחשל משהו. ועתה הוא מוכן למסע חייו ללא יסורים. 

הוא ניצח 

פשוט ניצח

וכך כל שנה אותו היום עד שהחליט 

לחזור לעצמו ולהפסיק להתייסר,

וזרע את זרעיו כאיכר,

אך...

לא שם לב ולא ידע שהגשם כבר עבר..

הצלקות שנותרו לא יימחקו גם אם אלוהים מסדר יום נוח לזיום הזיכרון.. 

עצוב וכואב צבי.  

והוא לא ידע ,

מצמרר

החמה נעלמה והוא החל את מסע חייו, השנה לא התייסר... תודה רבה לך צבי היקר.

מה השתנתה השנה הזו משנים קודמות?

אין לו לזקן תשובה,

אולי הוא כבר עיף וקצת שקע בשכחה

אבל

לפחות יכול היה בשקט לזרוע זרעיו

אז מה אם הגשם כבר עבר.

.

אולי שכחה מדעת. 

תודה רבה-רבה על הזרעים. 

<לב>

רבקה

---