מפצח הגרעינים

כאותם עלי שלכת בוכיים בעת סתיו. כך לבו הדואב, באכזבה הזאת. מרגש השיר הזה. 

כָּל מָה שֶׁרָצָה

זֶה לְשַׂחֵק אִתָּהּ

לֹא חָשׁוּב בְּמָה

בִּשְׁבִילָהּ פָּתַח

אֶת הַשֻּׁלְחָן

עִם רֶשֶׁת  מַטְקוֹת וְכַדּוּר

וְהִיא אוֹתוֹ אִכְזְבָה

וְלוֹ זֶה לֹא הָיָה בָּרוּר.

תקסים צביקה היקר , איך הוא לא ידע שהיא לא אוהבת לשחק טניס על השולחן..

יום טוב ומבורך

שמוליק

כשנשארים לבד במשחק

יום טוב 

קליפות מתפזרות

ברוח מפח נפשו

כמו עלי עצים-

בוכים בשלכת ורטובים.

והבית האחרון 

הוד והדר למפח הנפש 

חבל כי לא הוזמנתי אני אוהבת לשחק

.

הרשת בלויה מתוך בדידוּת, לא בגלל השימוש בדיג. 

דימוי רגיש-רגיש. האנשה קולעת ורגישה-רגישה. 

השיר דיבר אליי מאוד. ואהבתי אותו מאוד. 

תודה רבה-רבה-רבה, צביקה יקר. 

<לב>

רבקה

---