חיה באהבה (סוף)

אָכֵן זֶה רוֹמָן

עַל אִשָּׁה נְשׂוּאָה

הַנִּפְגֶּשֶׁת בְּצוּרָה מִקְרִית

עִם אָדָם מְבֻגָּר

וּבֵינֵיהֶם מִתְפַּתֵּחַ

קֶשֶׁר רוֹמַנְטִי

מָלֵא בְּסַקְרָנוּת וּתְלוּתִי 

שֶׁהוֹפֵךְ לִפְגִישָׁה 

גַּם בַּמִּטָּה בִּשְׁלִישִׁיָּה

אַהֲבָה מְיֻחֶדֶת בְּמִינָהּ

עִם גַּלִּים

שֶׁל אֹשֶׁר וְהַשְׁפָּלָה 

בְּתַהֲלִיךְ שֶׁל הִתְבַּגְּרוּת

מִתּוֹךְ  תְּלוּת

וְרִגְשֵׁי אָשָׁם

אֶל סוּג אַחֵר 

שֶׁל עַצְמִיּוּת.

תודה צביקה על סדרת השירים המסכמים את הספר "חיי אהבה" של צרויה שלו, ביום חמישי הבמה תהיה שלך ותוכל לדבר על הספר ולהקריא את השירים שכתבת.

לילה טוב ורגוע

שמוליק

יפה כתבת בסיכומו של דבר על הספר המיוחד הזה. גם אם לא ממש תדע לסכמו, הרי נתת נגיעות יוצאות מן הכלל. מחכה לך מחר. 

ויצרה מעגל קוראים נרחב 

זו יופיה של כתיבה 

לרתק לעניין

ולסכם 

תמיד תמיד אהבה 

יום אוהב לכולם

ואתה נותן דוגמה:

מה ממנו השכלתי- מה למדתי

ואני משתעמם מאגדות חורבן

שהיא הנחמה היחידה של הגיבורה.

מה שהסופרת אוהבת אתה משתעמם ממנו,

ובכל זאת גרמה לך לקרוא את כל הספר ובסיום הקריאה

הראש עוד חושב על הספר. הוא ממישך לחיות איתך..

יפה מאוד צביקה. 

על הסדרה המופלאה שהעלת בשיריך לספר זה 

דרך שיריך התוודעתי לסיפור מיוחד 

והסופרת עשתה את שלה הגיעה ללב הקורא. 

.

צביקה יקר, 

הסדרה הזאת שלךָ ריתקה אותי. 

גם הסיכום שלךָ, כאן, מרַתק: 

הגעתָ למסקנה מעשית תוך התבוננוּת מעמיקה באבנֵי 

הבניין של הספר, שהן: חורבן (שרידֵי השואה? מלחמה 

כלשהי אצלנו בארץ? בחו"ל? חורבן אישי-משפחתי?),

מיניוּת ורכילוּת. 

לא להיבהל מדברַי ולא לקרוא בהם שיפוט שלילי! 

אלה הן אבנֵי היסוד. 

איך הופכים אותן לרומן טוב, מהולל-מוערך, מצליח - 

זֶה כבר סיפור אחר. זאת כבר אָמָּנוּת. 

תודה רבה-רבה-רבה לךָ!

<לב>

רבקה

---