|
האור נפתח במערה, הוא קצת רקד, אבל בסוף התייצב, למה המנורה הייתה ישנה וכל החב'רה של חבורת מעריב (ראשי תיבות של מקדרמוט, עתליה ועירית, רז, ישראל ובלתי מזוהים) ישבו לאכול, קצת בורקס, עוגת גבינה וזיתים שחורים שאותם קנו בבסטה של שרעבי בשוק הכרמל, מאחורי המסעדה של כרמלי, זה שמוכר עלי גפן ממולאים, לא בחשיש, באורז.
היו שם מקדרמוט הסקוטי שהמראה שלו מה זה מבלבל, למה היה לו זקן וכיפה שחורה, והייתה שם לאה רז הלא היא אהובה מוגרבי המלשנית, והיה שם ליאור חבובה הטרנסג'נדר שהחליט לקרוא לעצמו עתליה
וגם עידית הנכה שעשתה את עצמה נכה כדי לקבל כסף מביטוח לאומי על הרגל שנשברה לה לפני 10 שנים ומאז לא החלימה ואז התלוננה שהרגל השנייה נתפסה לה כמו כאב גב, וגם גיברת מרים ישראל שנולדה ברחביה בירושלים, שהייתה שולחת מכתבי תלונה בטעות לספרנית אליזבט בספריית נווה חמודותיים (על אח שלה שלקח לה את הירושה).
הם לקחו את המערה החשמלית מירון זהבי (של חבורת חסמבה) בשכירות של כמה שקלים שמסרו לו דרך הביט ומידי פעם היו נפגשים שם כדי לטכס עצה איך להפוך את ספריית נווה חמודותיים לאולם שמחות כדי שירוויחו ממנו כולם
אבל זה לא עזר, כי אמנון אבו שתקא היה מזהיר את הנהלת הספרייה מהמזימות, למה היה לו חשבון ארוך עם לאה רז בגלל שפעם מנעה ממנו ירושה של דוד שלו שהייתה לו בסטת אבטיחים בשוק רחובות.
וכבר אמר מקדרמוט: "אין שום קורא שבא לשמה, כולם מבקשים את המחשב והספרן קוקושינסקי מכניס שמה את ספתא שלו, וצריך להפוך הספרייה לאולם שמחות ואני כבר היגשתי הצעת מחיר, וביקשתי שלא יכניסו ספתאות וילדים לספרייה זאת"
"טיפש אחד" אמרה עידית "זאת אני, אני זות שנכנסתי, ואני לא ספתה של קוקושינסקי, אחרת אם הייתי ספתא באמת, הייתי נותנת לו כאפה ומיישרת אותו ומורידה אותו לכדור הארץ, למזג אוויר שפוי"
"מה כדור הארץ, מה מזג אוויר שפוי" צרחה מרים ישראל "אנחנו בגיהנום עלי אדמות, סידרת לנו מערה חשמלית, זה לא מערה אם אין בה מיזוג"
ומקדרמוט שהיה רגוע אמר: "את לא בסדר, הזמנתי מזגן מנהטן תדיראן, צריך להגיע, חסר רק חמש מאות שקל לשלם לחשמלאוט שיביא אותו, אבל אין לי כרגע"
"כבר 20 שנה שאתה אומר את זה" אמרה לאה רז "אפילו בספריית נווה חמודותיים המזגן הרבה יותר טוב, על זה אין לי תלונות"
ועתליה אמרה "אני בחורה חולה, שימו מזגן יא ראבאק, תשקיעו כמה שקלים, תשלחו את הטכנאי שחיבר את סימונה לדימונה"
"הארנונה, הארנונה" קרא מקדרמוט "מה אתם רוצים ממני, זות עיריית תל אביב, שוחטים אותנו, כל חודש אני צריך לשלם על המערה כאילו מדובר בווילה"
"לעניין, חברים" דפקה לאה רז על השולחן "מה העניין?"
"ובכן" אמרה עידית הנכה "הייתי נכנסת כל הקיץ לספריית נווה חמודותיים ומשתמשת במחשבים, בלי הפרעה, כמעט ישנתי שמה, שמתי סדין ומזרון וכמה כריות שמצאתי, אבל בא השומר והוציא אותי"
"לפחות קיללת אותו" שאל מקדרמוט
"בטח, ינעל אבוק" השיבה.
"ולמה את לא ישנה כאן?" שאלה לאה רז
"מה כאן? מטר על מטר, מערה שמלאה במכשירים חשמליים, בלי מזגן, בלי מיטה, ואת לאה רז, גרה לך בשיכון צמרת עם וילה, חמישה חדרים ומתנהגת כמו דלפונה"
"תיזהרי" קמה פתאום לאה "אני אלך איתך מכות"
"תיזהרי את" אני ידרוס אותך בכיסא גלגלים"
"היי תירגעו" קם מקדרמוט ועמד ביניהם"
"אז מה העניין שהעיפו אותך מהספרייה, זה קורה, זה טבעי, זה חלק מתהליך גזעני, גם אותי העיפו משמה, לפני שנתיים" אמרה עתליה
"עד עכשיו היו שמה שומרים מתחלפים, אז זה היה קל" אמרה עידית "אבל עכשיו החזירו את השומר הברזילאי קברט והוא לא נותן לי להיכנס, כבר שבוע אני בחוץ, הלשון בחוץ והמגורים בחוץ"
"אז תכתבי מכתב לאורלי הג'ינג'ית המנהלת ויכניסו אותך פנימה" אמרה לאה רז
"מה את חושבת, שזה המכתבים שכתבת למנכל העירייה של קרית עקרון?" צעקה עידית "כבר לא מכניסים אותי"
"אולי כי קיללת את הספרן ואת אחותו הצולעת?" הקשתה מרים ישראל.
"אז מה עושים?" שאלה עידית "אני נכה וקשת יום, לפני יומיים נשברה לי היד ויש לי כאב ראש בגב"
"לי יש רעיון" אמרה עתליה "הרי הברזילאים חולים על סמבה, ואני מכירה רקדן על הכיפק שעולה אלף שקל למופע"
"אז נכניס אותו" הסכים מקדרמוט שכמו שראינו היה הגזבר של החבורה.
ביום שלמחרת השומר קברט ישב בעמדה שלו ופתאום, באמצע השממה והשיממון של שעת הצהריים הוא שמע מוזיקה מוכרת לו מסאו פאולו, הוא הלך לבדוק את מקור המוזיקה וראה רקדן סמבה מתנועע בשמחה, מטבע הדברים הוא הצטרף אליו, שמח ומאושר.
ומעבר לפינה גילגל מקדרמוט את עידית על כיסא הגלגלים שלה ומיד הכניס אותה למקום
וכשקברט הברזילאי חזר למקום שלו לא ידע כי עידית כבר ישובה לה בקומה השנייה בספריית נווה חמודותיים ונהנית ממנעמי הגלישה באינטרנט פלוס הדפסה של מיליון דפים כפי שרצתה.
|
