מבעד חלון

מֵחַלּוֹנִי וְגַם מֵחַלּוֹנֵךְ

נִרְאֶה אֶת הָעוֹלָם

נַבִּיט אָז עַל כֻּלָּם

וְנַחֲשֹׁב עַל הַחַיִּים

כֵּיצַד מַהֵר חוֹלְפִים

כְּמוֹ הָיִינוּ אָז 

רוֹכְבִים עַל אוֹפַנּוֹעִים

אוֹ שׁוֹתְלִים שְׁתִילִים

כְּמוֹ אוֹתוֹ זָקֵן

הַמְּגַנֵּן לוֹ בַּגַּנִּים

שֶׁל הַחַיִּים.

יופי של שיר צביקה היקר ומה שמתגלה ברגע שאתה פותח את חלון  ליבך וביתך פשוט נפלא.

יום טוב ומבורך

שמוליק

מעבר לתחושת הכאב

קיימת שאלה

"בזבוז" מה הוא?

מבעד לכאב אתה מבקש רגעי נחמה להפיגה בלבך הדואב. מרגש השיר ונוגע. 

רק לא מוות בבקשה 

בזבוז של שנים ..

כמה מתחברת לכתוב 

מסתגר בביתי ודואב 

כאב הלב כאן 

ההחמצות 

הכאב 

ומה שלא עשית או כן 

שיר מלא כנות 

תודה יקר

.

חרטה עמוקה כמו הכאב עצמו. 

בחוץ הקירקס של הצעירים. 

בחלונו של הדּוֹבֵר, פנימה, צער העולם. 

רגיש-רגיש.

ומהורהר, למרוֹת הניסיון לא להרהר. 

דיבר אליי מאוד-מאוד. 

תודה רבה-רבה-רבה, צביקה יקר. 

<לב>

רבקה

---