יָדַע אֱלֹהִים תּוֹכִי

אמונה בבורא עולם יש בלבך אך תהיות

רבות וקשות אתה מטיח לעברו. 

גְּלִימַת פְּלַסְתֵּר

בכל דיון חתכו חלק מהשופטים קצת מסיוט 'האותיות הקטנות' שפרסם בנק טפחות "שלם בקצב שלך" ואני לא ראיתי אותם. שאחרת לא הייתי לווה מהם.

          וכל פעם מובילי מגמת גזל הבתים תמהו מהראיות שהצבתי מולם. הם לא  תהו ולא בהו. ורק קהות חושם ניצת בכיצד מה לעשות עם מי שאינו ירא את שחור גלימתם // את שחור מגמתם. ועוד יותר לבי נצבט משסירבו הכונס כהן ובנק טפחות לקבל את כל כספם וסיום ההתקשרות איתם.

          ומשרק גזלת ביתי בחצי ערכו עמדה לנגד עיניהם של מובילי המגמה. והביאו את קונה הקש רפי בן עטר ב-385.000 $. ואני שכבר רציתי לברוח מן העולם שלהם לחוות בודדים ברמת נגב. והבאתי קונה ב- 700.000 $. דורנר מהעליון קיבלה ערעורי ואילו השופט צבן מהמחוזי התעלם וחתם בגומי.

          לבסוף אמנם הוכח אצל השופטת בנקי שהכונס שלום כהן מירושלים. פשע בי והופסקה פעילותו ככונס על ביתי. וגם נדרש לשלם פיצויים. אמנם מגוחכים, אבל אניח לזה כעת.

          ומשערערתי למחוזי ולעליון על פגמים בזה ההליך שאצל השופטת בנקי, הכריעו אותי מובילי המגמה ולא הצדק.

          כי באשר את עשיית הצדק מובילים רק חסינותו של בנק טפחות שסרח. כונס שרוצה להתמנות לדיין בבית הדין של לשכת עורכי הדין ונדחה בגין התנהלותו מולי. ופיתוי שופטים כפרטים ושמא גם כמערכת רחמנא ליצלן, ברווח אישי מעמל כל חיו של אזרח אוויר. // ובדנן אני שלא חטאתי להם. אלא שביתי בחצי ערכו קרץ להם.

          ומה עם עשיית הצדק אתם שואלים? זו כבר אינה תכלית פתרון שום סכסוך. אלא סבירות עיוות הדין הנושאת על גבה את עינוי הדין. ומשהמגמה הזדונית הכריעה אותי אחרי 27 שנות אינסוף התדיינויות. אפשר לסגור את הבסטה.

          " וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי לְהָשִׁיב אֶל אֶסְתֵּר אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית הַמֶּלֶךְ מִכָּל הַיְּהוּדִים.   כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת". מגילת אסתר.

וְהֵיכָן אֶסְתֵּר? אָה-חָשׁ-וְרֹאשׁ הָמָן אֶל הָעֵץ!

שיר זועם בעוצמתו

וקושיות רבות לך

לאל שבמרום.

תודה  משה על זה השיר.

שבוע טוב ומבורך

שמוליק

גְּלִימַת פְּלַסְתֵּר

בכל דיון חתכו חלק מהשופטים קצת מסיוט 'האותיות הקטנות' שפרסם בנק טפחות "שלם בקצב שלך" ואני לא ראיתי אותם. שאחרת לא הייתי לווה מהם.

          וכל פעם מובילי מגמת גזל הבתים תמהו מהראיות שהצבתי מולם. הם לא  תהו ולא בהו. ורק קהות חושם ניצת בכיצד מה לעשות עם מי שאינו ירא את שחור גלימתם // את שחור מגמתם. ועוד יותר לבי נצבט משסירבו הכונס כהן ובנק טפחות לקבל את כל כספם וסיום ההתקשרות איתם.

          ומשרק גזלת ביתי בחצי ערכו עמדה לנגד עיניהם של מובילי המגמה. והביאו את קונה הקש רפי בן עטר ב-385.000 $. ואני שכבר רציתי לברוח מן העולם שלהם לחוות בודדים ברמת נגב. והבאתי קונה ב- 700.000 $. דורנר מהעליון קיבלה ערעורי ואילו השופט צבן מהמחוזי התעלם וחתם בגומי.

          לבסוף אמנם הוכח אצל השופטת בנקי שהכונס שלום כהן מירושלים. פשע בי והופסקה פעילותו ככונס על ביתי. וגם נדרש לשלם פיצויים. אמנם מגוחכים, אבל אניח לזה כעת.

          ומשערערתי למחוזי ולעליון על פגמים בזה ההליך שאצל השופטת בנקי, הכריעו אותי מובילי המגמה ולא הצדק.

          כי באשר את עשיית הצדק מובילים רק חסינותו של בנק טפחות שסרח. כונס שרוצה להתמנות לדיין בבית הדין של לשכת עורכי הדין ונדחה בגין התנהלותו מולי. ופיתוי שופטים כפרטים ושמא גם כמערכת רחמנא ליצלן, ברווח אישי מעמל כל חיו של אזרח אוויר. // ובדנן אני שלא חטאתי להם. אלא שביתי בחצי ערכו קרץ להם.

          ומה עם עשיית הצדק אתם שואלים? זו כבר אינה תכלית פתרון שום סכסוך. אלא סבירות עיוות הדין הנושאת על גבה את עינוי הדין. ומשהמגמה הזדונית הכריעה אותי אחרי 27 שנות אינסוף התדיינויות. אפשר לסגור את הבסטה.

          " וַיֹּאמֶר מָרְדֳּכַי לְהָשִׁיב אֶל אֶסְתֵּר אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית הַמֶּלֶךְ מִכָּל הַיְּהוּדִים.   כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת". מגילת אסתר.

וְהֵיכָן אֶסְתֵּר? אָה-חָשׁ-וְרֹאשׁ הָמָן אֶל הָעֵץ!