אין כמו

המייל שלך

הקפה שלי כבר לא מר

הקפיץ בי מתיישר בקצב של SLOW

וילון הדכדוך קורס לו בין רגע

בוקר עוטף אותי בגלימת הכל בסדר

החלון חופן את דמותי לרגע קט

מבטי מפלס את דרכו לאט לאט

דרך מולקולות הזכוכית הקורצות

הוא קם לתחייה, מתגנדר לו בשחור

עם נצנצים של שלוליות הזעירות

היום, ללא וולגריות האופיינית של יום חול

הירוק החצוף של סתיו ישראלי

לועג לכל העולם

השמש, כנערת ליווי חסרת ניסיון

פורצת לרחוב על עקבים דקיקים   

שעון מעורר, נזכר לו לפתע

כמחזר קשיש

מתיימר לנפץ את הקסם בחיזורו המגושם

לא יעזור לו לתרח

הסם הענוג של מייל שלך

כבר זורם בי

זה יספיק

לכמה שעות  של אשליה מתוקה

נו מה חשבת?