פנינה

כל יום מחדש את מביאה שמחה לחייך, לא מצטרפת אל אהובך שם בתהומות. למרות דמעות הכאב. מכאיב מאוד שירך. 

כָּל יוֹם שֶׁעוֹלֶה
מִן הַמִּזְרָח
מֵבִיא אִתּוֹ תִּקְוָה
שֶׁתִּפְרֹץ שִׂמְחָה
אַךְ בְּלִבֵּךְ יוֹדַעַת
כִּי בִּתְהוֹמוֹת
אֲהוּבֵךְ נִמְצָא
וּמֵהָעַיִן זוֹלֶגֶת
לָהּ דִּמְעָה.

שיר נוגה וכואב כתבת רחלי יקרה , כל מה שנותר זה לחבק אותך ולקוות לימים טובים ושמחים יותר.

שבת שלום ומבורך

שמוליק 

כך את מקבלת פניו של יום חדש שעולה.

זו הדרך. את אהובך שם בתהומות אינך שוכחת,

אבל את מפנה פניך אל האור,

מנגבת את הדמעות ולא מצטרפת אל אהובך...

למרות דמעות הכאב והגעגוע, מפציע חיוך בשיר.