שֵׁם הַגַּן

עוד רחוקה הדרך. תישארי עימנו קצת. השמים והיכלות גניבם- שיחכו קצת.  

טעמי הגן הזה, מעבר לבראשית. גן העדן הרחוק, או עמק הבכא אשר כאן, כל הטעמים כולם מצויים בך. 

לא משנה איך קוראים לגן

אם זה גן עדן או עמק הבכא

כל טעמיו גווניו ומגעיו

בך נמצאים עכשיו..

תודה רבקה יקרה  על השיר התייחס לגן הנמצא בליבך ואת רק לא בטוחה איזה גן זה.

יום מבורך

שמוליק

כל גן עם האופי שלו, 

את משמרת בתוכך, במבוך האני שלך

וכמו שכתבה רחל,

   גן נעול, לא שביל אלי,ו לא דרך.

   גן נעול - אדם.

אני לפעמים בוחרת בגן המשחקים

להתנדנד על נדנדה ואז - זה כמו גן עדן בשבילי...

סתם, את זה כתבה נורית הילדה הקטנה,

זו שהנכדים לפעמים לוחשים לה, סבתא תתבגרי...

אבל אם בשערים מדובר, ואת רבקתי, את דנטה הזכרת,

מצאתי אצלי כתוב באחת המחברות את מה, שעל פי דנטה כתוב על שערי הגיהנום

"השליכו מעליהם כל תקווה, אתם נכנסים לכאן."

ואת אוהבת את המקור ללא תרגום אז הנה הוא -

 Lasciate ogni speranze, voi ch'entrate

וחשבתי שבימים אלו, זה כל כך מתאים לכתוב על שערי הכניסה לארוץ.

ואני מזמינה אותך רבקתי היקרה 

להכנס בשערי אהבתי  ושם תגלי כמה המון אני אוהבת אותך.

<לב> נוריתי יקירתי, <לב> למדתי אֶת דנטה עִם פרופסורית תוצרת איטליה ... <חיוך> תודה רבה-רבה-רבה על המשפט, <לב> וטובה ענקית על הזמנתךְ. <לב> שְׁתֵּינו יחד תחת שערֵי האהבה שלנו. <לב>

כי את כולך עדן

מבראשית 

גוונים רבים לך 

שבת טובה 

<לב> תודה רבה-רבה-רבה, <לב> אלה לי יקרה, אהובה, נפלאה. <לב>