הרוח

הרוח/אדם אמיר -לב

לילות עורבים , אוב במים שקטים

בשערים , יללות צבועים חשופי שיניים

רוח רעה נושבת , כמו לארץ גזירה

ארסתיך בדם וצער

ידעתי בך כאב ודבש

עדנות חמלה ואהבה

איני יודע אם פנה יום

אני שומע שברים

רואה הבקעה , מלאה דמעות אדירים

ואין רוח

הבן יקיר לי , לא פוקח עיניים

כמו משקיף מגשר אנחות , לארץ אביונה

עתה קיץ ,

רואה בך נגוהות תאנים בשלות

מתק חרובי פרא מחייכים

את ארצי , אני - מניף דגל לתקווה.