מסילת אישונייך

כדי לשרוד אותם חייבים להישאר זקופים

שיר עם עוצמה עליזה יקרה

רֵאשִׁית חָכְמָה
אַף פַּעַם 
לֹא לְהַבִּיט לְאָחוֹר
כִּי בִּמְעַרְבֹּלֶת הַחַיִּים
יֵשׁ מַשְׁמָעוּת לַמִּלִּים
הַמְּחַפְּשׂוֹת אֶת הַתִּקְוָה
בְּכָל מָה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂים.

שיר עוצמתי כתבת עליזה יקרה , בחיים תמיד נעמוד זקופים והמבט מופנה קדימה

שם נמצאת התקווה בכל מעשינו בעולם הזה.

שבת שלום ומבורך

שמוליק

נוגה, אופטימי - מה שלא נעשה ונעשה אדם למרות הכל הוא אופטימי, מותיר אחריו שובל של אור, החיים הינם מערבולת של מילים. תודה רבה לך עליזה היקרה, שבוע טוב ומבורך. 

השאירי סיכוי לתקווה

רואה מאבק שלא נגמר

תודה

והעיקר היושרה 

עמדי זקוף חברה 

את ראויה 

שבוע טוב 

את לוחשת אליה לא להביט לאחור כאשת לוט. להאחז בתקווה למרות הכל. מערבולת מילים צצות בך, גם וגם. אך מבטך אל הטוב.  

את יודעת, אל לנו להביט לאחור

יש להביט קדימה כי אותו שובל של אור

מאיר את הדרך בה יש ללכת קדימה,

בקומה זקופה ובראש מורם.

אשר נבנות עם השנים 

ואכן יש חכמה ענקית בדברייך

אהובה

יפה שוררת ובחכמה רבה.

 את מזכירה לי במילותייך הבאות:

"אל תסבי ראשך לאחור"

 משפט  מחכים במיוחד ומזכיר את  התנהגותה של אשת לוט - שסובבה ראשה לאחור והפכה לנציב מלח ומכאן לומדים: אדם שרוצה להתקדם בחיים יביט תמיד קדימה ולא לאחור חלילה.

אהבתי גם את המילים: "שובל של אור" מזכיר לי את יעקב אבינו שיצא מבאר שבע והלך לחרן ,בציווי אימו- רבקה.כפי שכתוב:

"וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה"

[בראשית כ"ח]

 שואל רש"י: מדוע נאמר- גם ויצא וגם וילך? היה צריך להיות כתוב:"וילך חרנה" התשובה לשאלה:

 ברגע שיעקב עזב את באר שבע - כל האור שהוא היה מפיץ שם עזב יחד איתו  אל עבר חרן- וזהו השובל של האור המצטרף לצדיק בכל מקום.

 יישר כוח על כתיבתך היפה והמשובחת.

מאד נהניתי- כתמיד.

 שבת שלום והרבה בריאות ונחת- לך ולכל יקירייך.

 באהבה רבה, רבה

 אהובה.