מוּזָה אֲהוּבָתִי מקדישה לאודי שהמוזה שלו הלכה קצת לרעות בשדות זרים😀

כְּשֶׁהִיא  בָּאָה אֵלַי
יֵשׁ לִי עִמָּהּ דּוּ-שִׂיחַ 
מַצְמִידָה אוֹתָהּ לַקִּיר
עִם אֶקְדָּח צַעֲצוּעַ
מְנַסָּה לְהִשָּׁמַע מְאַיֶּמֶת
שֶׁתִּבָּהֵל קְצָת, מָה יֵשׁ?
וּמַזְהִירָה בְּקוֹל רָפֶה:
"אַתְּ יְכוֹלָה לְטַיֵּל בִּמְחוֹזוֹת אֲחֵרִים
אֲבָל מֵעֵת לְעֵת
וּמְעֵט לְעֵט
תַּגִּיעִי לְכָאן,
כִּי אַתְּ בְּעֶצֶם הַסַּם הַיְּחִידִי
שֶׁאֲנִי צוֹרֶכֶת מִדֵּי יוֹם.
אֵלּוּ הַמִּלִּים שֶׁאַתְּ מַשְׁאִירָה
עַד הַפַּעַם הַבָּאָה".
בְּבַקָּשָׁה,
אַל תִּתְרַחֲקִי
תָּמִיד תְּנִי לִי אֶת הַהַרְגָּשָׁה
שֶׁאַתְּ בִּסְבִיבָה
                             מוּזָה אֲהוּבָתִי
~
הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁאֶחֱשֹׂף דָּבָר שֶׁשָּׁמַרְתִּי שָׁנִים בַּבֶּטֶן, לֹא הוֹצֵאתִי אֶת זֶה הַחוּצָה וְהַיּוֹם זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, אַתֶּם גַּם הָרִאשׁוֹנִים לָדַעַת: אֲנִי יוֹצֵאת מֵהָאָרוֹן!!
יֵשׁ לִי מַעֲרֶכֶת יְחָסִים אֲרֻכָּה וְנִפְלָאָה וַאֲנִי שׁוֹמֶרֶת עָלֶיהָ בְּאַהֲבָה רַבָּה, רַק שֶׁיֵּשׁ לִי בְּעָיָה קְטַנָּה.
אֲנִי שׁוֹמֶרֶת לָהּ אֱמוּנִים וְהִיא מִדֵּי פַּעַם הוֹלֶכֶת לִרְעוֹת בִּשְׂדוֹת זָרִים.
לְעִתִּים הִיא נֶעֱלֶמֶת,אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת אַחֲרֶיהָ, לֹא תָּמִיד מוֹצֵאת אוֹתָהּ.  כַּמָּה שֶׁאֲנִי מְחַזֶּרֶת אַחֲרֶיהָ, רוֹצָה לֶאֱהֹב אוֹתָהּ לָתֵת לָהּ חֹם וְאַהֲבָה וְהִיא מִתְחַמֶּקֶת, אֲנִי רָצָה אַחֲרֶיהָ בְּכָל מָקוֹם אֶפְשָׁרִי, בִּשְׁמוּרוֹת טֶבַע, בְּחוֹפֵי הַיָּם, בְּכָל הַגֵּאָיוֹת וְהֶהָרִים הִיא מְשַׂחֶקֶת אִתִּי בְּמַחְבּוֹאִים,  גַּם אִם הִיא נוֹטֶלֶת מִמֶּנִּי לְעִתִּים חֵרוּת זֶה לֹא חַיָּב לְהֵעָשׂוֹת לִתְקוּפָה אֲרֻכָּה כָּל כָּךְ, זֶה פָּשׁוּט מַכְנִיס אוֹתִי לְלַחַץ כְּשֶׁאֲנִי לֹא מוֹצֵאת אוֹתָהּ, כָּל כָּךְ רְגִילָה אֵלֶיהָ, כְּשֶׁהִיא לְַיַדִי, לְצִדִּי, אֲנִי נְמֵסָּה, הִיא מְעַנֶּגֶת אוֹתִי כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ וַאֲנִי מַחֲזִירָה לָהּ אַהֲבָה כְּדֵי שֶׁהַיְּחָסִים בֵּינֵנוּ יִהְיוּ הֲדָדִיִּים.
אֲנִי פּוֹעֶלֶת לְעִתִּים בְּכָל הַחוּשִׁים לִבְדֹּק אִם הִיא בַּסְּבִיבָה, נוֹשֶׁמֶת עָמֹק וּמְנַסָּה לְהָרִיחַ אוֹתָהּ וְלִפְעָמִים חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנִי בִּכְלָל תַּתְרָנִית אֲבָל אָז יוֹדַעַת שֶׁזֶּה אֶחָד הַמִּשְׂחָקִים שֶׁלָּהּ לִבְרֹחַ מִמֶּנִּי וּלְהַגִּיעַ לִמְחוֹזוֹת אֲחֵרִים, אֲנִי חוֹשֶׁדֶת שֶׁהִיא בּוֹגֶדֶת בִּי לַמְרוֹת הַכֹּל.
כְּשֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת לִישֹׁן אֲנִי לוֹקַחַת אוֹתָהּ אִתִּי, מְכַסָּה אוֹתָהּ שֶׁיִּהְיֶה לָהּ חַם וְנָעִים כְּדֵי לְהִתְעוֹרֵר אִתָּהּ בַּבֹּקֶר לְעוֹד יוֹם נִפְלָא וּמָלֵא אַהֲבָה אֲנִי מְדַבֶּרֶת אֵלֶיהָ יָפֶה, מַמָּשׁ מִתְחַנֶּנֶת שֶׁתִּשָּׁאֵר אִתִּי מַבְטִיחָה לָהּ שֶׁלְּעִתִּים אֶתְפֹּר וְאֶרְקֹם לָהּ אֶת מֵיטַב הַמַּחְלָצוֹת רַק שֶׁתֵּרָאֶה בְּמֵיטָבָהּ יוֹתֵר יָפָה וּמוֹשֶׁכֶת בְּעֵינֵי הָאֲחֵרִים, מְפַנֶּקֶת אוֹתָהּ בְּחַג הָאַהֲבָה אֲנִי  אֶקְנֶה לָהּ גַּם בֹּשֶׂם מְיֻחָד , אוּלַי מִירֶקֶל פּוֹר אֵבֶר וְאַזְלִיף עָלֶיהָ, כָּכָה שֹׁבָל רֵיחָהּ יְשַׁגֵּעַ אוּלַי אֲחֵרִים, אֲבָל הִיא תִּשָּׁאֵר אִתִּי.
כְּמוֹ  כָּל תִּינוֹק שֶׁמְּבַקֵּשׁ מַגָּע שֶׁיַּעֲנִיק לוֹ בִּטָּחוֹן חֹם וְאַהֲבָה כָּךְ אֲנִי מְקַרְקֶרֶת סְבִיבָה  מְפַזֶּרֶת אֶת כָּל אָהַבְתִּי רַק בִּשְׁבִילָהּ וְהַכֹּל בִּשְׁבִיל שֶׁהִיא לֹא תַּעֲזֹב אוֹתִי וְאִם אֶפְשָׁר שֶׁתִּשָּׁאֵר אִתִּי  לְעוֹלָם!