שברירית

עַל בָּמַת הַחַיִּים

הִיא רָקְדָה לְבַדָּהּ

כְּשֶׁפְּרָחִים נִזְרְקוּ לְעֶבְרָהּ,

וְהִיא אֶת חַיֶּיהָ צָבְעָה

בְּצִבְעֵי לֶהָבָה.

שיר שיוצא מהלב עם מבט על החיים כתבת אלה לי קרידה. הרבה מחשבות מסתתרות בין המילים.

לילה טוב

שמוליק

לכאורה בוגדנית מלאת תשוקה, אך כך זה נראה רק למי שלא מתבונן עמוק אל נפשה. שם מסתתרת הפגיעה הגדולה, שניפצה את לבה לרסיסים. היה שם חיפוש אחרי חום אנושי ואהבה. על בימת החיים היא חשה כה בודדה, רקדה בגפה ורק הכתיבה היוותה מזור עבורה. 

זועק - הבמה היתה חשוכה, היא רקדה למרות זאת, נזרקו לה פרחים ובכל זאת היא חשה תחושה לא טובה. עמוד שדרתה מיום, פצוע. תודה רבה לך אלה היקרה, יום קסום.

.

צבעה אֶת חייה במכחול של להבה בוגדנית. 

כך מתחיל סיפור חייה: להבה בוגדנית צבעה אותם, אותהּ. 

והיא, שברירית, עמוד השדרה פגוע, מיותם. 

ובכל זאת, היא רקדה על במת חייה החשוכה, קיבלה פרחים, 

וכתבה אֶת שירי חייה. 

והיא אסופת שיריהָ. 

וואו. 

וואו. 

וואו !!

נוגה, חשוף, כואב, אינטימי. 

דיבר אליי מאוד-מאוד. ואהבתי מאוד-מאוד. 

תודה רבה-רבה-רבה, אלה לי אהובה, יקרה לי. 

שלךְ, 

<לב>

רבקה

---