מחפש בית

הוא הגיע מרחוק.

בהתחלה הוא נראה כגוש ערפל, בלי פרופורציות כלשהן בין החלקים. אבל ככל שהזמן עבר, איבריו לבשו יותר ויותר צורה, גופו קיבל יותר ויותר משקל. לבסוף הוא התבגר והרגיש שהוא מוכן.

עכשיו הוא רק היה חייב למצוא בית.

מלא חיים, גופו מתפוצץ מהכוח לשנות, הוא ניסה את הבית הראשון שראה. אבל לא הצליח למצוא בו שום דלת. אז הוא חיפש את חלונות או כל פתח אחר, אך אבוי. הבית הזה היה בלתי חדיר בשבילו.

#

הוא היה כל כך מופתע, שעבר לפחות עשרה בתים נוספים, לפני שהחליט לנסות שוב.

הפעם הוא מצא דלת ובתקווה מחודשת נכנס פנימה. אבל שם היה ריק ורוח פרצים הסתובבה בין הקירות. הוא רצה לתפוס במשהו כדי לא להיות מועף החוצה, אבל הכיסא, שבמשענת גבו הוא נאחז, לא הצליח להתנגד למשב חזק במיוחד והם שניהם עפו החוצה.

#

רועד מהקור, הוא נזרק ישר לתוך הבית השכן.

בפנים היה אי-סדר מופתי. דלתות בין חדרים היו פתוחות ודברים היו זרוקים על הרצפה. על השולחן הוא היה יכול לראות אוכל לא גמור. הכול היה כל כך לא מסודר. הוא לא אהב את המקום והחליט לא להישאר בו.

#

וואו. איזה בית יפה. הטוב ביותר שהוא ראה עד כה. הוא רץ פנימה, אך נעצר בתוך הדלת. בפנים הבית היה ריק. קירות אפורים, הרצפה והתקרה אפורים, הכול אפור. כל מה שהיה בבית הזה, הייתה החזית שלו. הוא הביט החוצה והצבעים של הבית גרמו לו למצמץ. הוא הכניס שוב את ראשו פנימה, וראה רק אכזבה אפורה.

#

בית קטן עם הרבה פרחים. כשהוא נכנס, זר צבעוני התעופף מהשולחן וירד לידיו. לפניו עמדה כורסה, שכאילו הזמינה להתיישב בה. על ידה היו נעלי בית. מידתן בדיוק מתאימה לו.

הוא הרגיש חולמני, הרגיש את עיניו נעצמות. הוא לא היה יכול לחשוב. הוא רק הרגיש. הרגיש טוב. טוב מאוד. באמת.

אבל אז הוא נזכר שהוא בעצם חיפש מקום בו יוכל לגרום לשינוי.

ואם כי זה היה הבית הכי נחמד עד כה, בית שבו הוא היה רוצה להישאר הרבה זמן, הוא הבין שהוא צריך להמשיך בחיפושיו.

#

הפעם זה היה בית פשוט מאוד. צבעים יפים, אבל לא יותר מדי.

בפנים, הוא התיישב על הכיסא והביט סביבו. הכול היה במעין סדר. לא כזה שהוא אהב, אבל בתור ההתחלה זה היה יכול להיות סביר.

הוא הלך למטבח, לקח קצת אוכל שנראה טרי ומעורר תאבון. אחר כך הוא חזר לסלון והחל לעבוד. הוא אהב את המקום הזה, הוא הרגיש שכאן הכול מתאים לו, הכול בפרופורציות הנכונות כדי שיוכל לממש את ייעודו, כדי שיוכל לגרום לשינוי.

זמן-מה יותר מאוחר, כאשר הוא השתכנע שבאמת מצא את ביתו, הוא יצא החוצה והציב שלט גדול ליד הדלת. מרחוק כל אחד היה יכול לקרוא את הכתוב עליו:

"כאן גר רעיון חדש."