אהבה בימי סגריר, / 2 /

אולי אהבה גדולה זו לא הייתה, סביר שלא. אינך מאמינה כבר באגדות ובנסיך על הסוס הלבן, אך את מבינה בהחלט את הצורך לחגוג את שארית החיים ולנצל כל רגע. גם אם זה נראה פחות טוב כלפי חוץ.  

<לב> <לב> <לב>

בּוֹאִי וְנָרִיחַ/ש.כהן

בּוֹאִי וְנָרִיחַ

אֶת רֵיחַ הַפְּרָחִים

שֶׁהַיּוֹם פּוֹרְחִים

כִּי מָחָר כְּבָר 

הַפְּרָחִים נוֹבְלִים.

בּוֹאִי  תְּנִי לִי יָד,

וְיַחַד נְדַלֵּג הַיּוֹם

עַל הֶהָרִים

כִּי מָחָר  הֵם

יַהַפְכוּ  אוּלַי

לַמִּכְשׁוֹלִים.

אֶת הַחִבּוּק 

שֶׁנִּתְחַבֵּק הַיּוֹם

יִתָּכֵן שֶׁאוֹתוֹ

נִשְׁכַּח מָחָר

כִּי אָז הַיּוֹם

יַהֲפֹךְ אָז לֶעָבָר.

בּוֹאִי וְנִחְיֶה

כָּאן אֶת הָרֶגַע

כִּי מָחָר נוּכַל

רַק לְהִתְגַּעְגֵּעַ.

מקסים השיר שכתבת רבקה יקרה , לאהבה אין גיל, ואם אפשר לחגוג את האהבה עכשיו אז חוגגים.

לך שיר קצר במקום תגובה כתבתי.

יום קסום

שמוליק

<לב> <לב> <לב>

סימן שאלה , ברשותך

<לב> ברשותךָ, <לב+חיוך> כֵּן. <לב>

חלקית ואף יותר מכך, אם הן זקנות וכותבות שירים

<לב> חן-חן <לב> גם לכותבֵי ... <לב>

<לב> למה לא..? <לב> <לב>

ואותם זוגות זקנים - שהלכו עם צעירות פרועות

אהבתי את ההקבלה לאגדות
כפה אדומה - זאב - שלגיה - נסיך - 

מקסים כתבת תודה חגמישי שמח

-

<לב> <לב> <לב>

והיתה גם הכולרה 

אכן בשארית חיינו כמה זוכרים ???

<לב> אלה לי, יקרה, <לב> לא רק זוכרים: גם חוֹוים. <חיוך+לב>

ואני חשבתי שאולי, אולי אהבה כמו זו שהייתה שם 

כמו שתיאר אותה גראסייה מארקס, יכולה לתת קצת חיוכים,

כמו אלו שפעם היינו מחייכים ואפילו צוחקים, כשראינו את הזקנים, 

את האחזותם העיקשת באהבה.

וכמו שכתב דוד אבידן - 

   אדם זקן מה יש לו בחייו?

   הוא קם בבוקר, ובוקר בו לא קם...

כן רבקתי היקרה, אנחנו לא אטרקציה...

ולא נשאר לי אלא לשלוח לך חיבוק חם

ולספר לך כמה אני אוהבת אותך

ו...

שימותו הקנאים.

<לב> שיחיו, נוריתי יקירתי, <לב+חיוך> ויקנאו עוד ועוד... <לב> המון-המון אהבה לךְ, + חיבוק, + נשיקות שלוש. <לב>

<לב> למה להרגיש דחויים ..? <לב> מי חייב להשתייך לקבוצה ההיא?! <לב>